תוקף (תחולה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נכנס לתוקף
שורה 9:
חקיקה רטרואקטיבית נחשבת קיצונית יותר מחקיקה רטרוספקטיבית, שכן משמעותה היא שאדם נהג בהתאם למצב חוקי מסוים, ובדיעבד התברר שהמצב החוקי היה שונה. עם זאת, ייתכנו גם מקרים שבהם האינטרס הציבורי יצדיק חקיקה מסוג זה. דוגמה בולטת לכך היא ה[[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם]]. חוק זה נחקק ב-[[1950]], ותחולתו היא לגבי פשעים שהתרחשו בתקופת [[גרמניה הנאצית|השלטון הנאצי]], בין [[1933]] ל-[[1945]].
 
לעיתים נקבעים חוקים אשר מועד תחולתם מאוחר ממועד פרסומם, על מנת לתת לציבור את הזמן הנדרש להיערכות לקיום החוק. [[חוק איסור צריכת זנות]], למשל, אושר ב[[הכנסת העשרים|כנסת]] בדצמבר 2018, אך ונכנסנכנס לתוקף 18 חודשים מיום אישורו, כלומר ביולי 2020. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו דחייה זו:
:ראשית, כדי לאפשר היערכות והתאמה, הן של מעני השיקום בעבור האוכלוסייה שבמעגל הזנות והן של צעדי ההסברה, החינוך והעלאת התודעה הציבורית הנדרשים. שנית, נדרשת תקופת היערכות לצורך יישום אכיפתה של העבירה כעבירה מינהלית, הכשרת הגורמים הרלוונטיים ועוד.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_515028.pdf הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018], ה"ח הממשלה 1259 מ-15 באוקטובר 2018}} כאשר מתברר שהזמן שנקצב להיערכות לתחילת החוק אינו מספיק, נקבעת הארכה של תקופת היערכות זו, כלומר דחיית כניסתו לתוקף של החוק. כאשר המחוקק מתקשה להעריך את משך ההיערכות הנדרשת, הוא מסמיך את השר הרלוונטי לקבוע בצו את מועד כניסתו לתוקף של החוק.
 
===גמר תוקף===