קהילת חב"ד בחברון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+ |
+ |
||
שורה 1:
{{שכתוב|
{{בעבודה}}
[[קובץ:Family_Slonim,_Hebron.jpg|שמאל|ממוזער|220px|משפחת סלונים מראשי קהילת חב"ד בחברון, משמאל לימין: [[יעקב יוסף סלונים|יעקב יוסף]], [[אליעזר דן סלונים|אליעזר דן]], מרדכי דובער (בן [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]]), שני מימין [[שניאור זלמן סלונים|שניאור זלמן]]]]
שורה 23:
[[קובץ:Menucha Rochel Slonim's grave tombstone.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבת קברה של [[מנוחה רחל סלונים]]]]
עד סביבות [[1820]] היישוב היהודי בחברון מנה [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדים]] בלבד (לפני היישוב החבד"י בחברון, היהודי האשכנזי היחיד שהתגורר בחברון עד אז היה רבי [[גרשון מקיטוב]]{{מקור}} {{הבהרה|מה שכתוב
הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[ה'תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמור האמצעי עמוד קסח בהערה}}, בהוראת רבי [[דובער שניאורי]], והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. ככל הידע נמנו שתי סיבות לבחירתה של חברון דווקא למושב הקהילה: האחת היא החשיבות האמונית שייחסו אדמו"רי חב"ד לעיר ה[[שלושת האבות|אבות]], והשנייה היא הרצון לבדל את חסידי חב"ד משאר ה[[חסידים]] שהתגוררו אז ב[[צפת]], [[טבריה]] ו[[ירושלים]], על מנת לשמר את הצביון החב"די של הקהילה. הקהילות החסידיות בשאר [[ארבע ערי הקודש|ערי הקודש]] התערבו במידה מסוימת והפכו לקהילה [[כלל חסידית]], ולכן בחר הרב שניאורי בעיר בה לא התגוררו חסידים. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות [[1853]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים.
| |||