|
|
}}
רבי '''חסדאי (בר' אברהם) קְרֶשְׁקַשׁקְרֶשְׂקַשׂ''' (נהגה: קְרֶסְקַס, ב[[ראשי תיבות]]: '''רח"ק'''; [[ה'ק']], [[1340]] בקירוב, [[ברצלונה]] – אחרי [[ה'ק"ע]], [[1410]], [[סרגוסה]]) היה [[רב]], [[פילוסוף]] ומנהיג [[יהודי]] בתקופת [[הראשונים]]. תלמידו של [[הר"ן]]. שם לעצמו למטרה להגן על יהודים ב[[הפולמוס היהודי-נוצרי|פולמוס הפילוסופי היהודי-נוצרי]] ונחשב לאחד מחשובי [[פילוסופיה|הפילוסופים]] וה[[תאולוגיה|תאולוגים]]. מהראשונים שהטילו ספק בקביעותיה של [[פילוסופיה יוונית|הפילוסופיה היוונית]] ובייחוד זו של [[אריסטו]].
כאחד ממובילי [[הפולמוס היהודי-נוצרי]] (מצד היהודים) בדורו, העמקתו בפילוסופיה נבעה (לפחות בחלקה) מהצורך להבין את טענותיהם ולהיות בקיא בדרכי מחשבתם, וכך כתב בהקדמת ספרו שהקדיש לנושא זה "ספר ביטול עיקרי הנוצרים" אשר נועד לשמש את המתפלמסים היהודים גם אחריו:
|