עוולת גרם הפרת חוזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לקריאה נוספת: ויקיזציה |
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
||
שורה 127:
*בפסק דין תנה נגד מי זך, מבקשת חברת תנה, המייצרת ומשווקת את מתקן תמי 4, לאסור על חברת מי זך העוסקת בתכנון, יבוא ושיווק מערכות לטיהור מים, לערוך בדיקות במי השתייה בבתיהם של צרכנים, המשמשות ככלי להדגמה ומכירה של מוצריה. לטענת חברת תנה, גורמות בדיקות אלה ליצירתו של מצג שווא ול[[חוזה#הטעיה|הטעיה]] ביחס ליעילותו של מתקן תמי 4. הטעיה זו גורמת לפגיעה במוניטין של החברה וכתוצאה מכך, לביטול חוזי שירות עמה. לדברי השופטת גדות, לא ניתן לגבש את העוולה מבלי שנעשתה פעולה של הפרת חוזה, אפילו אם נעשות פעולות בעלות פוטנציאל לשכנע צד לחוזה להפר אותו על מנת לחבור עם הגורם המשכנע. לשם קבלת סעד בגין העוולה, יש להוכיח כי התבצעה הפרה בפועל של חוזה תקף.
על- פי נתונים סטטיסטיים מהאתר המשפטי [http://www.pador.co.il/ פדאור]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, משנת [[2000]] ועד היום, בוצעו מעל 300 תביעות בגין העוולה. מספר גבוה זה מעיד כי העוולה "חיה ונושמת" במשפט הישראלי, וצדדים הנפגעים מהפרת חוזה אכן משתמשים בה על מנת להגן על זכיותיהם. נראה כי גם המחוקק מצא בעוולה זו דרך יעילה ונכונה להגן על זכויות, שכן בחר להגדיל את היקף השתרעותה בעתיד, כפי שנראה בסעיפים הבאים.
==חריגים לעוולה==
| |||