קהילת חב"ד בחברון – הבדלי גרסאות

'''קהילת חב"ד בחברון''' הייתה קהילה יהודית היסטורית ב[[חברון]], מ[[היישוב הישן]] ב[[ארץ ישראל]], שהיוותה במשך כמאה שנים את מרכזה של [[חסידות חב"ד]] בארץ ישראל. היא הייתה אחת משתי הקהילות הגדולות שהרכיבו את [[היישוב היהודי בחברון]] לצד הקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] שקדמה לה, ומוכרת גם כ"קהילת האשכנזים דחברון" היות שרוב קהילת האשכנזים בחברון היו אנשי חב"ד{{הערה|{{אוצר החכמה|שרגא פייבל ריזענמאן|תפארת ירושלים ואמרי שפר|622873|דף מ"ה עמוד ב', [[דפוס הגליל צפת]], [[תרע"ג]]|כן|עמוד=95}} {{!}} [[משה טננבוים]], '''מסעות משה''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21754&st=&pgnum=140 עמוד קכ"ז], [[תרפ"ה]] [[1925]]}}. חסידי חב"ד היו ה[[יהודים אשכנזים|יהודים האשכנזים]] הראשונים שהתיישבו ב[[חברון]].

ראשיתה של הקהילה החבדי"ת בארץ ישראל, לאחר שעלו מ[[רוסיה]], היה בטבריה וצפת{{הערה|שם=ילקוט-1937}}{{הערה|שם=לונץ-1901|'''ירושלים, מאסף ספרותי לחקירת ארה"ק''', [[אברהם משה לונץ]], [https://books.google.com/books?id=i4A6AQAAMAAJ&pg=PA318 עמוד 318], ירושלים, כרך חמישי, [[1901]]-[[תרס"א]], בית הדפוס של המחבר בעצמו}}, לאחר תקופה בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-19]] בהוראת רבם [[דובער שניאורי]] עברו כולם לחברון, ופתחו את קהילת חב"ד בחברון{{הערה|שם=לונץ-1901}}{{הערה|כמו כן בעת הקמת הקהילה בחברון באו אליה שאר חסידי חב"ד שהיו בשאר המקומות בארץ ישראל, אבל הריכוז העיקרי לפני חברון היה טבריה ולאחר כך צפת ואז עברו כולם ופתחו את חברון. ([[שלום בער לוין]], אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, כסלו תשע"ג, 2012, ניו יורק, מבוא פרק ז "ישוב חב"ד בחברון" עמודים 30–32, עמוד קי"ג ובהערה, עמוד קט"ז. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמוד שע"ה ובהערה. תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ה', עמודים כ"ט-ל"ב))}}.