הזמן הוורוד – הבדלי גרסאות

'''הזמן הוורוד''' הוא [[עיתון]] לקהילת ה[[להט"ב]] בישראל, שהופץ אחת לחודש במתכונת [[חינמון]]. הגיליון הראשון של העיתון פורסם בספטמברב[[ספטמבר]] [[1996]], ומאז ובמשך כ- 12 שנה כמעט ברציפות העיתון יצא לאור, עד לסגירתו בפברוארב[[פברואר]] [[2008]].

במחצית השנייה של [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], שנים משמעותיות בתולדות הקהילה, שימש הזמן הוורוד כלי התקשורת העיקרי שלה. הוא ליווה מאבקים ציבוריים שונים, ביניהם המאבקים נגד ההתבטאויות [[הומופוביה|הומופוביות]] של האישים [[עזר ויצמן]], שהשווה בבית הספר הריאלי בין משכב זכר למשכב בהמה, וזכה בתגובה להפגנות אחדות עד שהתנצל, [[מאיר אריאל]], שהתבטא נגד אורח החיים ההומוסקסואלי בראיון בידיעות אחרונות ו[[זבולון המר]], שמנע את שידורה של תוכנית הטלוויזיה לנוער "קלפים פתוחים" שהוקדשה לנוער חד מיני{{הערה|1={{החינוכית||פרקי התוכנית "קלפים פתוחים"|391}}}}, עד ש"[[בג"ץ קלפים פתוחים]]" הביא אותו לשנות את החלטתו. כמו כן הוא ליווה את ניצחונה של הזמרת [[דנה אינטרנשיונל]] בתחרות ה[[אירוויזיון]] בשנת [[1998]] ואת מסע הבחירות של [[מיכל עדן]], הנציגה הלסבית הראשונה במועצת עיריית [[תל אביב]], שנבחרה למועצה בבחירות העירונית של 1998.

לצורך הקמת העיתון גויסו בהתנדבות אנשים מהאקדמיה, מחיי הלילה ומעיתון העיר. הדפסת העיתון נערכה בפורמט "טבלואיד" בנייר עיתון בצבעים. הוא הופץ לראשונה חינם בדוכני העיתונים ברחבי תל אביב והגדיל את חשיפתו לציבור ההומו לסבי. מאחר שהעיתון היה עצמאי ונטול מגבלות מימון של חברות מסחריות גדולות (הוא התפרנס מפרסומים של עסקים הפונים לחברי הציבור ההומו לסבי), או של ארגונים ממסדיים בעלי אינטרסים שונים, תכניו אופיינו בבוטות אידאולוגית ופוליטית שנעדרה בקודמיו. ב-[[1999]] נמכר העיתון ל"אגודה לשמירת זכויות הפרט", אשר מינתה את אורנה אושרי מעצבת גרפית במקצועה לעורכת העיתון. העיתון נכרך ונדפס על נייר קשיח ומולבן אשר שיווה לו מראה מגזיני. כמו כן גויס מנהל מסחרי לעיתון אשר החל בשיווקו למפרסמים מקרב החברות הגדולות בשוק. לאחר שנה עזבה אושרי את תפקידה ומונה גדי ששון, ששימש עד אז צלם בעיתון. הרחבת מעגל המפרסמים בתקופה זו, מעבר לזה הקהילתי, הובילה לגידול במספר העמודים, להחלפת הכריכה בכריכת כרומו ולהגדלת תפוצת המגזין לכ- 15,000 עותקים שחולקו חינם כמעט בכל הערים המרכזיות ברחבי הארץ. זאת בעיקר

בשנת [[2004]] נקלע המו"ל לקשיים כלכליים ובמשך חודשים ספורים יצא הזמן הוורוד תחת הכותרת הזמן החדש, בחסות החברה המסחרית "טלטאץ' תקשורת" ובשיתוף פעולה מסחרי עם

המקומון התל- אביבי "העיר". חזות העיתון שונתה ועיצובו דמה לאחד ממוספי עיתון העיר הן בגודל העיתון (שהוקטן לגודל A4) והן בפורמט ההדפסה, שהומר כולו לדפי כרומו. בשנת 2005 חידשה האגודה בשיתוף העיר את הוצאת העיתון ועורכת מוספי המקומון מונתה אף לעורכת העיתון הקהילתי. בשנת [[2008]] רכש העיר את זכויות ההוצאה לאור והעיתון נדפס במשך שנתיים תחת השם העיר בוורוד. השינוי הוביל לשינוי תוכני העיתון, אשר לבשו אופי מסחרי והתמקדו בנושאי [[לייף סטייל]], אפנה ויחסי ציבור וטורים מעטים אשר כוונו לקהל יעד הומו לסבי. כך איבד העיתון את אופיו הקהילתי האלטרנטיבי ועטה אופי שיווקי מסחרי אשר הפך אותו למגזין בידורי צרכני נוסף בשוק העיתונות הישראלי, עד שנסגר בשנת [[2010]] (קניאס, 2012).