ג'ון פורד – הבדלי גרסאות

הוסרו 104 בתים ,  לפני שנה
מ
מאין תקציר עריכה
לתעשיית הקולנוע נכנס כשחקן בשנת [[1914]], בעקבות אחיו המבוגר, פרנסיס, שהיה לבמאי ושחקן. בשלוש השנים הבאות שיחק ב-19 [[סרט אילם|סרטים אילמים]], בהם גם עם אחיו המבוגר, פרנסיס, שאף ביים אותו. בתקופת היותו שחקן סיגל לעצמו פורד את השם 'ג'ק פורד' כ[[שם במה|שם הבמה]] שלו. סרטו המשמעותי ביותר כשחקן היה "[[לידתה של אומה]]" של הבמאי [[ד. וו. גריפית']], אולם תפקידו שם היה מזערי וללא [[קרדיט (יצירה)|קרדיט]].
 
ב-[[1917]] החל בבימוי סרטים. הוא החל בבימוי סרטים קצרים, לרוב [[מערבונים]], כשהוא עצמו מופיעהופיע בשלושה מתוכם. כבר באותה שנה החל לביים סרטים באורך של כ-50 דקות, כשהוא כותבכתב את ה[[תסריט]]. בראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] שימש פורד כנשיא איגוד במאי הקולנוע האמריקני.
 
מכאן החלה קריירה בת חמישה עשורים שבהבה ביים ג'ון פורד מעל ל-140 סרטי קולנוע קצרים וארוכים, כשחלקםחלקם הגדול היו [[מערבון|מערבונים]] שהביאו לו את פרסומו הגדול. [[ג'ון ויין]] היה לשחקןהשחקן שהופיע במספר הסרטים הגדול ביותר בבימויו של פורד. שיתוף פעולה מעין זה, שהתקיים במעל לעשרים סרטים ונמשך, החל למעשה עוד ב-[[1930]] בסרט "גברים ללא נשים", בו ג'וןהופיע ויין הופיע בתפקיד ניצב נטול קרדיט. השניים חזרו לשתף פעולה בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] בסרט "[[מרכבת הדואר]]" (Stagecoach), מערבון שהיה לנקודת פריצה בקריירה הן של פורד והן של ויין. הסרט גרף 7 מועמדויות ל[[פרס האוסקר]] כולל על הבימוי.
בהמשך הםובהמשך שיתפו פעולה, בין השאר, גם בסרטים "הקרבה ראויה לשמה", "שלושת הסנדקים", טרילוגיית המערבונים: "מבצר האפצ'ים", "היא ענדה [[סרט צהוב]]" ו"ריו גרנד", "כנפי נשרים", "חיילים על סוסים" ושניים משלושת סרטיו הגדולים ביותר של פורד: "[[האדם השקט]]", זוכה פרס האוסקר על הבימוי, בו גילם ויין מתאגרף, לשם שינוי ו"[[המחפשים (סרט)|המחפשים]]", הנחשב לאחד המערבונים הגדולים שנעשו אי פעם. במערבונים של פורד ניכרת אידאולוגיה נוצרית שמרנית שהעלתה על נס את דמות החלוץ, עובד האדמה, הישר והצנוע ואת מאבקו המייגע בשממה. כך עזרלקח פורד לעצבחלק אתבעיצוב [[האתוס האמריקני]] על האדם הנלחם באיתני הטבע ובאינדיאנים ומביא את הקדמה ואת התרבות אל [[ספר (פוליטיקה)|הספר]] הפראי (מיתוס השליחות בישימון).
 
בנוסף הרבה פורד לביים סרטי מלחמה, במיוחד לאור סיוםלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], כשהבולטים שבהם היו "[[מר רוברטס (סרט)|מר רוברטס]]" ו"הקרבה ראויה לשמה", ששניהם עסקושעסקו במלחמת העולם השנייה שזה עתה הסתיימה. בנוסף, פורד ביים גם דרמות, החפות מכל [[אלימות]] כדוגמת "[[ענבי זעם]]", על פי הרומן הנודע של [[ג'ון סטיינבק]] שעסק במשפחת חקלאים בתקופת [[השפל הגדול]] שפקד את [[ארצות הברית]] בשלהי שנות העשרים, הדרמה "הוריקן" שעסקה ב[[גזענות]] ו"מרי מלכת סקוטלנד", [[דרמה תקופתית]] על חייה של [[מרי מלכת הסקוטים]], אותה גילמה [[קתרין הפבורן]]. ב-[[1953]] ביים את הסרט [[מוגמבו]] עם [[קלארק גייבל]], [[אווה גארדנר]] ו[[גרייס קלי]]. ב-[[1955]] החל לביים את הסרט [[מר רוברטס (סרט)|מר רוברטס]] אך פרש והוחלף על ידי [[מרווין לרוי]].
 
ב-[[1973]] העניק לו הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]] את [[מדליית החירות הנשיאותית]], עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.