הקצאה (תורת המשחקים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 14:
'''תנאי המנות''' (quota condition) דורש שבחלוקה הסופית המרחק בין מספר המושבים של מפלגה למספר המושבים המגיע לה מלכתחילה לא יעלה על 1. כלומר, <math>\ \lfloor p_in \rfloor \leq n_i \leq \lceil p_i n \rceil</math>. בשיטה כזו מחלקים את המושבים לפי החלק השלם של המנה הבסיסית, ומקצים את המושבים הנותרים, בדרך כלשהי, אחד לכל היותר לכל מפלגה.
 
שיטה היא '''סימטרית''' אם היא אדישה לזהות המפלגות. שיטת הקצאה מקיימת את '''תנאי המחלקהמודד''' (Divisor Criterion) עבור פונקציה ממשית d המוגדרת על המספרים הטבעיים, אם לכל שתי מפלגות i,j מתקיים <math>\ p_i/d(a_i-1) \geq p_j/d(a_j-1)</math> (כאשר p הוא יחס המצביעים למפלגה, ו-a מספר המושבים שלה). לדוגמא, שיטת ג'פרסון מקיימת את תנאי המחלקהמודד עבור <math>\ d(a)=a+1</math>, ושיטת ובסטר מקיימת את תנאי המחלקהמודד עבור <math>\ d(a)=a+\frac{1}{2}</math>. שיטה היא '''יציבה''' (stable) אם איחוד של שתי מפלגות אינו משנה את מספר המושבים המגיע להן יחד ביותר מ-1. כל שיטה המקיימת את תנאי המחלקהמודד d כאשר <math>\ d(a+a')\leq d(a)+d(a')\leq d(a+a'+1)</math> היא יציבה.
 
שיטת הקצאה היא '''מונוטונית''' אם הוספת מושב לחלוקה אינה מורידה את מספר המושבים של אף מפלגה. שיטת המילטון, למרות שהיא יציבה, אינה מונוטונית. כל שיטה המקיימת את תנאי המחלקהמודד היא מונוטונית. שיטה היא '''עקבית''' הוספת מושב לבית הנבחרים, המוסיפה מושב לאחת מהן, תעניק אותו תמיד לאותה אחת (כל עוד מספר המושבים שלהן לא משתנה). <!--עמ' 11 ב[http://pure.iiasa.ac.at/id/eprint/525/1/RR-76-020.pdf] -->
 
שיטת הקצאה היא '''מאוזנת''' אם שתי מפלגות שיש להן אותו יחס מצביעים (p_i=p_j) אינן יכולות להתרחק ביותר ממושב אחד. כל שיטה המקיימת את תנאי המחלקהמודד היא מאוזנת. גם שיטת המילטון מאוזנת.
 
שיטת הקצאה '''מעודדת קואליציות''' אם צמד מפלגות המתאחדות אינן יכולות להפסיד בשל כך מושב, ו'''מעודדת פיצולים''' אם צמד מפלגות המתאחדות אינן יכולות להרוויח בשל כך מושב.