הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן הגדול מקרלין"

מ
הגהה
(הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1)
מ (הגהה)
 
==קורות חייו==
נולד ב[[יאנובה]] ליעקב מקוברין, אחיו של רבי [[נחמן מקוסוב]] ולפערל.{{הערה|1=משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&pgnum=156]}} בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של [[הבעל שם טוב]], והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר [[קרלין (פרבר)|קרלין]] (כיום [[פרבר]] בעיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]). ביחד עם רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה ש[[התנגדות לחסידות|מתנגדי תנועת החסידות]] שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאיםקרלינים".
 
אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של ה[[פיוט]] הידוע '''[[יה אכסוף]]'''. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו ל[[זמירות שבת]] והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
92

עריכות