דרגות צה"ל – הבדלי גרסאות

ב-11 במרץ [[1948]] הציעו [[אברהם שלונסקי]] ו[[נתן אלתרמן]] מערכת שמות ותארים שאמורים היו לשמש את צבא המדינה היהודית לכשתקום. מערכת השמות כללה תארים נפרדים לחוגרים, רבי סמלים, קצינים זוטרים, קצינים בכירים וגנרלים. במהלך החודשים אפריל-מאי 1948 המערכת עברה שינויים מסוימים. כך, כפי שמספר [[רוביק רוזנטל]], חיפש בן-גוריון חלופה עברית עבור [[גנרל]]. לשם כך פנה לנשיא [[ועד הלשון העברית|ועד הלשון]], [[נפתלי הרץ טור-סיני]]. טור-סיני הציע לו את המילה תַרְתָן המופיעה בישעיהו: "בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ". במכתב הסביר כי המילה tartanu מופיעה בכתובות אשוריות פעמים רבות בדרגת גנרל. בן-גוריון דחה את ההצעה בנימוס. במקרא, הוא כותב, זהו שמו של איש פרטי, והוא אינו רואה דרך לאשר שם פרטי אשורי לקצין בצבא הישראלי. גם [[רפאל ידידיה שפירא]], שמונה לעמוד בראש ועדת המינוח הצבאית התנגד לתרתן, והציע 'שַׂרְגִיוּס', 'שַׂרְגַיָּס' או 'שָׂרָר'. אך גם שמות אלה לא התקבלו. הצעות נוספות שנדחו היו "שורא", "שורן" או "חייל" לטוראי, כמוהו "כחייל ראשון" לטר"ש, כיון שאת המונח הזה ניתן היה גם לפרש אחרת - "ראשון החיילים", כלומר הרמטכ"ל.{{הערה|רוביק רוזנטל, [https://blog.ravmilim.co.il/2014/03/17/armi/ התַרְתָן, הבדאי והתִפְתַחַת], בלוג השפה העברית של [http://www.ravmilim.co.il/ מילון רב-מילים], 17 במרץ 2014}} בסופו של דבר, ב-13 ביוני 1948 אישר בן-גוריון את מערכת השמות בצורתה הסופית.1948.{{הערה|יומן דוד בן-גוריון, 13.6.1948. הנספח עם פירוט שמות הדרגות מתאריך 1.6.1948. המסמךה[[מסמך]] נמצא ב[[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות|ארכיון דוד בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]].}} עם זאת, עד לפרסומה באוגוסט 1948 בכתב העת "מערכות", מערכת השמות של דרגות צה"ל עברה אי אילו שינויים נוספים.