רב (אמורא) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בקטע "משפחתו": תקנתי: וכן לעולם א י ן מתחרטים על קנייתו... קנית תמרים? רוץ מיד לעשות מ ה ם שכר, בברכה, שאלתיאל~~~~
מ ←‏פתיח: הבהרה קלה
שורה 26:
}}
 
'''אבא בר איבו'''{{הערה|רבי איבו אביו הוא '''''רבי איבו בר אחא''''', להבדיל מ[[רבי איבו]] שהיה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (אמנם יש המזהים את אביו של רב עם רבי איבו. ראו למשל: [[אהרן מגיד]], '''בית אהרן''', בערכו).{{ש}}בנו של '''''רב''''' נקרא גם הוא איבו ומוזכר ב[[מסכת פסחים]] דף קיג עמוד א'.}} ({{קישור לשנה עברית|3935}}, [[175]] לערך - [[247]]; נודע ב[[תלמוד]] בפשטות בכינוי '''רב''', ומכוּנה גם '''אבא אריכא'''{{הערה|1=[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת חולין|חולין]], [[S:חולין קלז ב|קלז, ב]]. לטענת [[רש"י]] ב[[מסכת יבמות|יבמות]], [[S:יבמות נז ב|נז, ב]], השם 'אבא' מורה גם על מעמדו החשוב}}, משום שהאריך ימים או משום שהיה גבוה{{הערה|1="רב ארוך בדורו הוה" - בבלי, [[מסכת נידה|נידה]], [[S:נידה כד ב|כד, ב]]}}) היה חכם תלמודי מחשובי ה[[אמוראים]], ומייסד [[ישיבת סורא]]. היה מאחרוני ה[[תנאים]], ומראשוני אמוראי [[האימפריה הסאסאנית|בבל]]. חזרתו מ[[ארץ ישראל]] לבבל נחשב כאירוע רב חשיבות ש"העניק את הדחיפה המכרעת לקראת ההתפתחות של מרכז רוחני יהודי בבבל", ושסימן את תחילת חילופי התרבויות בין הקהילות בארץ ישראל ובבל{{הערה|[[מיכאל אבי יונה]], '''[[אטלס כרטא]] לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974, עמ' 98.}}.
 
למד תורה מפי [[רבי יהודה הנשיא]], וכן מפי דוֹדוֹ, [[רבי חייא]]. רב נזכר פעמים רבות ב[[תלמוד]] במחלוקותיו עם [[שמואל (אמורא)|שמואל]], נחשב כמחמיר בהלכה{{הערה|א"א אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, גבעתיים 1984, עמ' 192; עמ' 308, הערה 41.}} ותרם תרומה משמעותית לחיבור התפילות{{הערה|ראו: [[י"מ אלבוגן]], [[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]], תל אביב תשל"ב, עמ' 199-197; J. Neusner, A History of the Jews in Babylonia, II, Leiden 1966, pp. 168-167; א"א אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, גבעתיים 1984, עמ' 197.}}.