אלן בטלר טלקוט – הבדלי גרסאות

== ראשית החייםביוגרפיה ==

הוא למד במכללת טריניטי בהרטפורד וקיבל תעודה בשנת [[1890]]. השכלתו הרשמית בתחום האמנות החלה בחברה לאמנות של הרטפורד, שם למד אצל הצייר [[דווייט ויליאם טריון]]. הוא עבר ל[[מנהטן]] ולמד זמן קצר בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק. לאחר מכן הוא השתלם ב[[אקדמיה ז'וליאן]] בפריז במשך שלוש שנים, ולמד אצל ז'אן-פול לורנס ובנג'מין קונסטנט. <ref>{{Cite news|title=ART; Mattatuck Offering 'The Poetry Of Light'|url=https://www.nytimes.com/1991/11/03/nyregion/art-mattatuck-offering-the-poetry-of-light.html|newspaper=The New York Times|date=1991-11-03|access-date=2020-07-12|issn=0362-4331|language=en-US|first=Vivien|last=Raynor}}</ref> עבודותיו קיבלו את ההכרה האמנותית הראשונה בתקופה זו בצרפת, בתערוכות בפריז 1893 ו- 1894.

הוא חזר להרטפורד, שם הקים סטודיו, אותו החזיק במשך מספר שנים. לאחר מכן חזר לניו יורק והצטרף למתחם אולפנים שיתופי שהוקם על ידי [[הנרי וורד ריינג'ר]]. ריינג'ר התיידד עם טלקוט, והשפיע על סגנונו. ריינג'ר היה גם מייסד מושבת האמנות [[אולד ליים]] ב[[קונטיקט]], וטלקוט הפך לאחד האמנים הראשונים שהצטרפו.

כשהגיע לראשונה בשנת [[1901]], הוא שהה בפנסיון של פלורנס גריזוולד, שלימים הפך למוזיאון לאמנות. הוא עבד בסטודיו שלו בעיר ניו יורק במהלך החורף, ובילה את הקיץ באולד ליים במשך שמונה שנים, עד למותו שם בשנת 1908.

סגנון ברביזון הייתה פופולרי בקרב אמנים בארצות הברית בתקופה זו. בקרב האמנים של אולד ליים התפתח וריאנט, [[טונליזם|טונאליזם]], בו לוח הצבעים כלל רק כמה צבעים שקטים. טלקוט התחבר ל[[אימפרסיוניזם]] צרפתי ונחשף למקבילה האמריקאית במושבת האמנים ב[[קוס קוב]], קונטיקט, בסוף שנות ה-90. שם, אמנים כמו [[צ'יילד האסאם]] ו[[ג'ון הנרי טוואצ'טמן|ג'ון הנרי טווצ'טמן]] פיתחו את הסגנון האמנותי. אולם ריינג'ר וטריון השפיעו חזק יותר על טלקוט, וציוריו המוקדמים הם בעיקר ברביזון וטונליסטים - נופים בגוונים של חום, ירוק וזהב.

טלקוט קנה בית באולד ליים המשקיף על נהר קונטיקט בשנת [[1903]]. בערך בתקופה זו הביא אהסאם את האימפרסיוניזם למושבה, ורבים מהאמנים כולל טלקוט החלו לנוע בכיוון זה. עם זאת, הוא לא אימץ באופן מלא את עקרונות האימפרסיוניזם, אלא שילב היבטים מסוימים בציוריו הטונליסטים. הוא שמר על העניין הטונליסטי במערכת צבעים אחידה, תוך שילוב הריכוז האימפרסיוניסטי על השפעות האור על ידי הארת לוח הצבעים שלו. [3] בעודם קלים יותר מזה של ריינג'ר, צבעיו של טלקוט היו עדיין כהים בהשוואה לאלה של האימפרסיוניסטים. אופי משיחות המכחול שלו השתנה גם כן והפך ל"בהיר יותר ". בנוסף להאסאם, גם פרנק דומונד השפיע עליו גם באופן אמנותי.

אף על פי שיצר כמה דיוקנאות של בני משפחה, <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.google.com/newspapers?nid=1915&dat=19830620&id=DzZSAAAAIBAJ&sjid=PTYNAAAAIBAJ&pg=5044,3927119|הכותב=|כותרת="Old Lyme Welcomes Talcott Exhibit"|אתר=news.google.com|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-07-12}}</ref> הנושא החביב עליו כלל בעיקר נופים, המתארים לעיתים קרובות סצינות באולד ליים וסביבתה ליד נהר קונטיקט. הוא אהב במיוחד לצייר עצים, והיה ידוע ומוערך בזכות אותם ציורים.

טלקוט אהב לעבוד באוויר הפתוח ויצר רישומי שמן אותם צייר על לוחות עץ. טיוטות אלה היו לעיתים קרובות באיכות גבוהה מספיק, כך שניתן היה לראות בהם ציורים מוגמרים,

טלקוט נפטר בבית הקיץ שלו באולד ליים ב־[[1 ביוני]] [[1908]] מהתקףמ[[התקף לב;]], הוא היהבעודו בן 41.

=== משפחהמשפחתו ===

בשנת [[1905]] התחתן אלן טלקוט עם קתרין נאש אגנו, בתו של הרופא הניו-יורקי קורנליוס ריי אגנו, ונולד להם בן, אגנו.

דודיו של טלקוט, ג'ון באטלר טלקוט וג'יימס טלקוט, שהקימו יחד את חברת הלבשה אמריקאית, היו שניהם פטרונים של עבודתו וג'ון היה גם המייסד של המוזיאון החדש לאמנות אמריקאית שיש בו כמה ציוריו של טלקוט באוסף שלהם.