ירבוז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
|||
שורה 38:
ירבוזים שונים גודלו ב[[אסיה]], [[אמריקה]] ו[[אפריקה]] להפקת זרעיהם. ה[[אינדיאנים]] באמריקה מנצלים את זרעי הירבוז כמרכיב בתבשיל. בחלק מארצות ה[[מגרב]] כותשים את זרעי הירבוז ל[[קמח]], המשמש להכנת [[קציצה|קציצות]] צמחוניות - מאכל [[תוניסיה|תוניסאי]] שהגיע ל[[צרפת]] (ומשם גם לארצות אחרות) והפך למעדן במסעדות. ניתן לאוכלו בשתי צורות: [[פיקנטי]] (כ[[מתאבן]]), או [[מתוק]] (כ[[קינוח]]). את קמח הירבוז ניתן להשיג בחנויות [[טבע]] שונות בארץ. הוא אינו מכיל [[גלוטן]] ועל כן חביב על חולי ה[[צליאק]].
[[קובץ:Amaranthus caudatus0.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירבוז המשמש לנוי (''Amaranthus caudatus'') ומכיל כמות רבה של ביטאציאנינים המקנים לו את צבעו האדום]]
'''כצמח מרפא''': הצמח מכיל בין השאר [[אשלגן]] ו[[חנקן]]. [[השריה|משרה]], המיוצר מעלי ירבוז יבשים וטחונים, משמש ב[[אינדונזיה]] כתרופה לפצעים חיצוניים, לזירוז [[המחזור החודשי]] וכנגד [[ברונכיטיס]]. לטענת האינדונזים המשרה מזרז השתנה ולכן הוא טוב גם כנגד מחלת המין [[זיבה]]. ה[[סינים]] משתמשים בצמח כנגד הכשות [[נחשים]], להורדת חום גבוה, [[בצקת]], [[שלשול]] ו[[דיזינטריה]].
'''כצמח נוי''': מינים שונים של ירבוז משמשים כ[[צמח נוי|צמחי נוי]] פופולריים ברחבי העולם. בגינות רבות בארץ ניתן למצוא את ה[[ירבוז המזניב]] (''A. caudatus'') שתפרחתו אדומה עזה ואת [[ירבוז שלוש-גוני]] (''A. tricolor'') שעליו מכוסים בכתמים אדומים דקורטיביים.
| |||