כינוי גוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לירה (שיחה | תרומות)
שורה 34:
* בעברית קיימים '''שמות גוף''' הכוללים מספרים בגוף ראשון, שני ושלישי: שנינו, שתינו, שניכם, שתיכן, שניהם, שתיהן; שלושתנו, שלושתכם, שלושתכן, שלושתם, שלושתן; וכן הלאה. אף שהמספר הזוגי השתמר בעברית בכמה [[שם עצם|שמות עצם]] (לרוב בעלי הסיומת ַיִם, כמו גרביים, נעליים, אוזניים), אין בה כינוי גוף מיוחד לזוגי.
* ב[[ערבית ספרותית]] יש גופים ייחודיים לזוג. היינו בגוף שני לצד אתה, את, אתם ואתן, יש גם גופים בשביל "שניכם" ו"שתיכן". בדומה, קיימים גם גופים בשביל "שניהם" ו"שתיהן"{{הבהרה|האם מדובר בשמות גוף (נושא הערך), או בגופים דקדוקיים?}}, אם כי השימוש בהם אינו נפוץ. גופים זוגיים קיימים גם בחלק משפות [[סקנדינביה]].
* בצרפתיתבשפות הודו-אירופיות רבות, קיים גם גוף סתמי רשמי, on,- לאמירה שאינה פונה בהכרח למישהו או משהו ספציפי.; הדבר דומה להשמטת הגוף במשפטים עבריים מוכללים, כמו - "במקלחת צריך להסתבן" - או "אחרי המקלחת נוהגים להתנגבמתנגבים". שלא כבעברית, בשפות ההודו-אירופיות - הגוף הסתמי בצרפתית מוטה כרגיל לפי ההטיות של גוף שלישי יחיד. בגרמנית למשל, כינוי הגוף הסתמי הוא Man; המקבילה האנגלית (במיוחד במשלב גבוה) היא: one, כגון במשפט: when one's life is in danger - one tries to save oneself. [[אטימולוגיה|אטימולוגית]], המקור של one האנגלית בשימוש סתמי זה, הוא המקבילה הצרפתית on (אם כי, ובצדלצד השימוש הסתמי המקורי בובכינוי גוף זה בצרפתית, הוא תופסלאחרונה הולך ותופס יותר ויותר בשפה המדוברת (- ואף הכתובה) - את מקומו של הגוף הראשון ברבים: (nous).; כך יוצא, שמשפט כמו « on paie ici » (- דהיינו "כאן משלמים", - בשימוש סתמי), יכול להתפרש גם כ"אנחנו משלמים כאן", - שהוראתו במקור היא  « nous payons ici »).
* ישנן [[שפות פולינזיות]], שבהן יש שני סוגים של גוף ראשון רבים; יש "אנחנו, כולל אותך" ויש "אנחנו, לא כולל אותך". היינו המשפט "אנחנו הולכים לאכול" יכול להיאמר בגוף שיבהיר לשומע שהוא מוזמן לארוחה, או בגוף שיבהיר לו כי הוא אינו מוזמן אליה. תופעה מקבילה קיימת גם ב[[עברית מקראית]]: "תהי נא אָלָה [=שבועה] '''בינותינו''' - '''בינינו''' ובינך" (ב{{תנ"ך|בראשית|כו|כח}}).
* בשפות רבות שיש בהן [[יחסה|יחסות]], או שהיו להן יחסות בעבר (כגון אנגלית והשפות הרומאניות), כינוי הגוף משתנה כאשר הוא ממלא את תפקיד ה[[נושא (דקדוק)|נושא]], ה[[מושא]] או בעל הקניין (לדוגמה, גוף ראשון יחיד באנגלית: I, me, my בהתאמה).