ארבל (מושב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ספרים בהשראת ארבל
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 21:
החיים היו לא פשוטים למתיישבים הראשונים. [[כוח עבודה|כוח העבודה]] היה מצומצם, [[אדמה|האדמות]] היו זרועות [[סלע]]ים, וה[[תקציב]] שנתן להם [[הסוכנות היהודית]] היה דל. כשנה לאחר מכן ב[[פברואר]] [[1950]] הצטרפו למושב השיתופי [[משפחה|משפחות]] עולים מ[[איראן]]: חביב, ידגר, ענווים, סעידיאן (רון), והיישוב חווה התעוררות ופריחה. בתחילה, עת בנו את בתיהם, התנהלו יחד כ[[קיבוץ]] עם [[מטבח]], חדר אוכל ומחסן בגדים משותף וגדלו עדר צאן מהגדולים בישראל{{הערה|{{על המשמר|חיים לנדוי|נוף ויישובים בגליל התחתון|1951/03/26|00208}}}}. ביולי 1950 פקד את המושב אסון כאשר צריף בית הילדים נשרף וחמישה תינוקות מתו בשריפה{{הערה|{{חרות||4 תינוקות נשרפו חיים במושב ארבל|1950/07/23|00438}}{{ש}}{{דבר||נשרפו חיים 5 תינוקות|1950/07/23|00102}}}}.
 
ב־[[1959]] היישוב הפך ל[[מושב עובדים]]. בפברואר [[1965]], במסגרת תוכנית של הסוכנות היהודית בשם "מן העיר אל הכפר", הצטרפו למושב שמונה משפחות חדשות. בשנת [[1975]] קלט המושב, בעידוד הסוכנות היהודית, מספר משפחות נוספות. בשנת 1979, הורחב שטחו של המושב, נבנתה הרחבה משקית בת כ-25 משקים בה נקלטו בני המושב הבוגרים וניבנו מבני ציבור חדשים.
 
בשנת 1979, הורחב שטחו של המושב, נבנתה הרחבה משקית בת כ-25 משקים בה נקלטו בני המושב הבוגרים וניבנו מבני ציבור חדשים.
 
בשנות השמונים של המאה העשרים חווה המושב משבר כלכלי, כחלק ממשבר המושבים הארצי. המושב נכנס להסדר ובעקבותיו חלו שינויים בהתנהלות הכלכלית של המושב ובוטלה הערבות ההדדית.
 
ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] הוקמה במושב ארבל ''הרחבה קהילתית'' לבנים ותושבי חוץ.
 
==אתרים ושירותים ביישוב==
בתחומי המושב נמצא קבר [[ניתאי הארבלי]] וקבר [[דינה]]{{הערה|http://www.קברותצדיקים.com/נשים-צדקניות/צדיקות}}.
 
במושב פועלים ועד אגודה וועד מקומי. במושב קיימים מבני ציבור ובהם צרכניה, מרפאה, בית-עם, בית כנסת, מקווה, מועדון נוער ומרכז אומנות.
החקלאים במושב מגדלים מטעים (זיתים, אבוקדו, הדרים, שקדים, ליצ'י),גידולי שדה, צאן ובקר.
 
==תעסוקה וחינוך==
במושב פועלים ועד אגודה וועד מקומי. במושב קיימים מבני ציבור ובהם צרכניה, מרפאה, בית-עם, בית כנסת, מקווה, מועדון נוער ומרכז אומנות.
שלושה ספרים נכתבו על ידי שולמית זוננברג בהשראת ארבל ותושביו: האיכר מכפר פסגה, תמונות מכביש 90, כאילו לאביב יש ברירה. החקלאים במושב מגדלים מטעים (זיתים, אבוקדו, הדרים, שקדים, ליצ'י) ,גידולי שדה, צאן ובקר.
 
חינוך: במושב פועלת מערכת חינוך לגיל הרך ושני גני ילדים. ילדי המושב לומדים בבית הספר היסודי האזורי 'עלי גבעה' בגבעת אבני ובבית הספר התיכון החקלאי 'כדורי'. במושב פועלת תנועת הנוער 'התנועה החדשה' (שם זמני).
שורה 41:
* [http://www.romgalil.org.il/cds/401/ ארבל] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* {{תנועת אור}}
3 ספרים נכתבו על ידי שולמית זוננברג בהשראת ארבל ותושביו: האיכר מכפר פסגה, תמונות מכביש 90, כאילו לאביב יש ברירה.
 
==הערות שוליים==