הבדלים בין גרסאות בדף "השוק הסיטונאי בתל אביב"

מ
אין תקציר עריכה
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
בינואר [[2002]] נחתם הסכם בין [[עיריית תל אביב]] ותנובה לפינוי השוק ושינוי יעוד המתחם למגורים{{הערה|{{TheMarker|הארץ|פירות, אבל מבטון|1.195570|29 בספטמבר 2003}}}}. ועדת המשנה להתנגדויות של ה[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב]], אישרה למתן תוקף את התוכנית לפיתוח מתחם השוק בינואר 2005{{הערה|{{הארץ|צלי גרינברג|אושרה תוכנית מתחם השוק הסיטונאי|1.1495627|24 בינואר 2005}}}}. סוחרי השוק שהחזיקו במניות חברת השוק תמכו באופן טבעי בפינוי בשל ההשבחה הצפויה בערך הנדלנ"י, ואילו הסוחרים ששכרו מחסנים ישירות מעיריית תל אביב ניהלו מאבק לקבלת פיצויים הוגנים{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|מה יזכרו סוחרים מהשוק? את הלכלוך|1.1106459|19 במאי 2006}}}}.
 
ב-[[18 במאי]] 2006 נסגר השוק באופן סופי והמסחר עבר למתחם '''זמני''' ל[[השוק הסיטונאי בצריפין|שוק הסיטונאי בצריפין]]{{הערה|{{ynet|עידו אפרתי|סופית: השוק הסיטונאי בתל אביב נסגר|3252462|18 במאי 2006}}}}. מתחם זה הינוזהו מתחם מיושן אשר לא מתאים לצורכי השוק המודרני.
 
עם סגירת השוק שימש מתחם השוק לתקופת ביניים כחניון ענק ששירת את תושבי העיר ומבקריה, בעיקר את אלו הבאים ל[[היכל התרבות]], ל[[תיאטרון הבימה]], ל[[סינמטק תל אביב|סינמטק]] ולאזור הבילויים ב[[רחוב הארבעה]] הסמוך{{הערה|{{הארץ|רז סמולסקי|16 חברות מעוניינות להשתתף במכרז השוק הסיטונאי בתל אביב|1.1282119|23 בספטמבר 2009}}}}. באפריל 2010, נמכר המתחם תמורת כ-1.5 מיליארד שקל לטובת בנייה בשטח{{הערה|{{גלובס||רגע החתימה הגיע: השוק הסיטונאי נמכר ב-1.5 מיליארד שקל|1000553417|15 באפריל 2010}}}}.