ועידת אפסוס – הבדלי גרסאות

לגישה תאולוגית זו התנגד [[קירילוס האלכסנדרוני]], פטריארך אלכסנדריה. על-מנת ליישב את המחלוקת, הורה הקיסר תאודוסיוס ה-2 לכנס ועידה אקומנית. הוועידה כונסה ב-[[22 ביוני]] [[431]] בנוכחות 200 בישופים, רובם מהמזרח, וקירילוס האלכסנדוני ישב בראשה ושימש בו-בזמן כנציגו של ה[[אפיפיור]]. תחת הנהגתו של קירילוס, ובהיעדר רבים מתומכיו של נסטוריוס בראשותו של [[יוחנן מאנטיוכיה]] אשר בוששו לבוא, הוועידה גינתה את הדוקטרינה של נסטוריוס וקבעה כי ישו היה אל ואדם באישיות (persona) אחת, בעל שתי מהויות - כלומר בעל טבע אלוהי וטבע אנושי באותה אישיות; כמו כן היא גזרה [[חרם חברתי|אנאתמה]] (חרם מהמעלה העליונה) על כל מי שיסרב לקבל על עצמו הכרעה זו.

 

 

נסטוריוס עצמו סירב לקבל את החלטת הוועידה ופרש מהכנסייה, בהקימו את [[הכנסייה האשורית]]. גם [[יוחנן מאנטיוכיה]] סירב תחילה לקבל את דעתו של קירילוס האלכסנדוני, ואף [[חרם חברתי|החרים]] אותו לאחר הוועידה אך כעבור שנתיים, בשנת [[433]], התפייס עמו והסכים לנוסחת פשרה. למרות זאת, פשרה זו לא סתמה את הגולל על הוויכוחים התאולוגיים. כעבור שנים ספורות, מתוך החלטות הוועידה עצמה שהגדירו את טבעו של ישו כשתי מהויות - אנושית ואלוהית - באישיות אחת, צמחה [[המינות המונופיזיטית]] אשר פירשה בצורה שונה את הדוקטרינה התאולוגית שנקבעה לגבי מהותו של ישו בוועידת אפסוס ואשר נדונה ב[[ועידת כלקדון|וועידת כלקדון]] עשרים שנה מאוחר יותר.