נצרות קתולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קרדו (תפילה) ==> אני מאמין (תפילה נוצרית)
קרדו (תפילה) ==> אני מאמין (תפילה נוצרית)
שורה 42:
===הפילוג הגדול===
{{ערך מורחב|פילוג הכנסייה הנוצרית}}
החל מתקופה מסוימת, החל צל של פילוג בין המזרח למערב לרחף מעל לנצרות. הסיבות לכך היו הן [[תאולוגיה|תאולוגיות]] – הכנסייה האורתודוקסית טענה כי הקתולים סילפו את ה[[קרדואני מאמין (תפילה נוצרית)|קרדו]] על ידי הוספת [[פסוקית ומהבן]] (filioque), במאה ה-9, והן פוליטיות – הקתולים טענו כי לבישוף של רומא, הלא הוא ה[[אפיפיור]], עליונות על שאר הפטריארכים, ולכך ההייררכים האורתודוקסים לא הסכימו. על חילוקי דעות אלה נוספו הבדלי מנהג, לשון ותרבות ועלבונות מן העבר – למשל, ב[[ועידת קוויניסקטס|וועידת קוויניסקסט]] הקהילה המזרחית ניסתה לכפות את מנהגיה על הקהילה המערבית. המתח בין המזרח למערב הגיעו לשיאו בשנת [[870]], כאשר הקהילה המזרחית והמערבית כמעט ונפרדו שנית מהסיבות הנזכרות לעיל במהלך [[ועידת קונסנטינופוליס הרביעית]], שהעילה המיידית לכינוסה הייתה ויכוח על כס פטריארך קונסטנטינופוליס.
 
בשנת [[1054]] הכנסייה התפצלה סופית לכנסייה הקתולית ול[[נצרות אורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]], כאשר שליחי האפיפיור לקונסטנטינופוליס גינו כמה ממנהגי האורתודוקסית והכריזו עליהם [[אנאתמה]] ([[חרם חברתי|חרם]] חמור), ופטריארך קונסטנטינופוליס הכריז בתגובה אנאתמה על האפיפיור וכל תומכיו (במילים אחרות, על כל הנצרות המערבית). משנה זו, הקהילה הקתולית נחשבת לקהילה נפרדת בתוך הנצרות. ניסיונות לאחות את הקרע לא צלחו, ולאחר [[מסע הצלב הרביעי]] ([[1204]]), שבו הצלבנים הקתולים בזזו את קונסטנטינופוליס ופירקו את הקיסרות הביזנטית, הדבר הפך לבלתי-אפשרי למעשה.