יחידה למשימות תת-מימיות – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Yaltam Logo.jpg|ממוזער|סיכת יחידה 707 בשנים 1969–1970 בסיכה זו המוקש הימי עוצב באופן פשטני יותר]]

 

הצורך ביחידה ואפיונה הוגדרו על ידי אדמונד וילהלם ברילנט על סמך ניסיונו משירות בצי הבריטי באריתריאה. באפיון היחידה נרשם על ידיו כי יחידה זו צריכה להיות עצמאית, תנאי השירות של יחידה זו יהיו זהים לאלו של שייטת 13, כדי למשוך מתנדבים לשירות. בנוסף קבע ברילנט כי בכל כלי שיט של חיל הים יהיה צולל שיוכל לתת מענה למקרה חירום, נוהג שקיים עד היום ויובא מעת שירותו בצי הבריטי. לשם כך הוזמן על ידיו ציוד מיוחד מן הצי האמריקני ונדרשה עבור היחידה ספינת אם בעלת כושר תמרון רב לביצוע המשימות. צוללי היחידה הראשונים היו סרן (בדרגת ייצוג) לסקוב (אחיו של הרמטכ"ל רא"ל חיים לסקוב) שהיה בעל חברה מקצועית לעבודה תת-ימית ונפצע באחת מן הצלילות פציעה שגרמה לנכות, והרס"רים ג'ורג' ופרקש. היחידה החלה את דרכה כחלק ממדור במספנת חיל הים ומדור בקרת נזקים אשר גם אותו הגדיר כמדור עצמאי בשנת 1951.