יחידה למשימות תת-מימיות – הבדלי גרסאות

הצורך ביחידה ואפיונה הוגדרו על ידי [[אדמונד וילהלם ברילנט]] על סמך ניסיונו משירות [[מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי|בצי הבריטי המלכותי]] בבסיס [[מאסאווה]] HMS-BULL ב[[אריתריאה]]. באפיון היחידה נרשם על ידיו כי יחידה זו צריכה להיות עצמאית, תנאי השירות של יחידה זו יהיו זהים לאלו של [[שייטת 13]], כדי למשוך מתנדבים לשירות. בנוסף קבע ברילנט כי בכל כלי שיט של חיל הים יהיה [[צולל]] שיוכל לתת מענה למקרה חירום, נוהג שקיים עד היום ויובא מעת שירותו בצי הבריטי. לשם כך הוזמן על ידיו ציוד מיוחד מן ה[[הצי האמריקני]] ונדרשה עבור היחידה ספינת אם בעלת כושר תמרון רב לביצוע המשימות. צוללי היחידה הראשונים היו [[סרן]] (בדרגת ייצוג) לסקוב (אחיו של ה[[רמטכ"ל]] [[רא"ל]] [[חיים לסקוב]]) שהיה בעל חברה מקצועית לעבודה תת-ימית ונפצע באחת מן הצלילות פציעה שגרמה לנכות, והרס"רים ג'ורג' ופרקש. היחידה החלה את דרכה כחלק ממדור ב[[מספנת חיל הים]] ומדור בקרת נזקים אשר גם אותו הגדיר כמדור עצמאי בשנת 1951.