פחמן דו-חמצני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 141.226.221.213 (שיחה) לעריכה האחרונה של Uzielbot
ניקוי קישורים אל "השילוח". הורדת נתון שולי שהוסף רק בגלל שהוא הוזכר באיזושהי סקירה בהשילוח
שורה 48:
במאתיים השנים האחרונות נעשה שימוש בתהליכים תעשייתיים רבים לשם הפקת [[אנרגיה]] (בעיקר שרפה של [[דלקים מאובנים]]), המשחררים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני ל[[אטמוספירה]] (ביחד עם עוד [[זיהום אוויר|מזהמים]]). ביחד עם הקטנת כמות ה[[צמחייה]] על פני [[כדור הארץ]], בעקבות [[בירוא יערות]] וגורמים נוספים, הופר המאזן הטבעי של הפחמן הדו-חמצני וכמותו באטמוספירה גדלה, עד כדי כך שהיום באטמוספירה כמותו גדולה פי 1.5 מהכמות שהייתה בה לפני מאתיים שנה. בשל היותו אחד [[גז חממה|מגזי החממה]] העיקריים, יש המשערים כי עלייה זו היא הסיבה לתופעת ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]].
===עלות כלכלית כתוצאה מהתגברות פחמן דו-חמצני===
קיימת הסכמה כללית על כך שכל [[טון (יחידת משקל)|טון]] של הגז הנפלט לאוויר העולם, גורם לאנושות נזק כספי שניתן להעריך במונחים כספיים. עם זאת, קיימת מחלוקת על הערך הכספי. ממשל אובמה קבע מחיר של 40 דולר לטון, ואילו ממשל טראמפ מעמיד את הסכום על בין דולר אחד לשבעה. חוקרת האקלים [[קתרין ריק]] העריכה את הנזק במונחים כספיים לפי מדינות שונות: הודו תפסיד 85.4 דולרים, ארצות הברית תפסיד ב-47.8 דולרים, סין תפסיד 24.1 דולרים וישראל תפסיד 4.85 דולרים{{הערה|1={{השילוח|ישי פלג|"שיחה עולמית - האם ניתן לכמת את כלכלת האקלים?"|שיחה-עולמית-יוני-2019|[https://hashiloach.org.il/issues/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%97-15/ גיליון 15], יוני 2019}}}}.
 
החשיבות של השווי הכלכלי, נובעת מהנגזרת שהיא הערך הכספי אותו משתלם להשקיע כדי למנוע או לצמצם את פליטת הפחמן הדו-חמצני.