סדר (דפוס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לחלופין, לעיתים
שורה 44:
*'''מקל סדרים''' בסדר הידני, הסדר אוחז במקל ביד אחת, ומלקט את התווים לפי הסדר בידו השנייה, תוך שהוא מביא כל תו למקל, ובוהן היד שאוחזת במקל מצמיד אותו לתווים הקודמים, כאשר בו בזמן עליו גם לקרוא את הטקסט אותו הוא מסדר. למקל גובלים מקבילים במרחק מדוד ומדויק, שמסמן את רוחב השורה בעבודה הנוכחית. בסיום כל שורה, כלומר כאשר בין התו האחרון שהונח לקצה השורה אין מרווח מספיק עבור המילה הבאה, מבצע הסדר את פעולת היישור, תוך שהוא משחיל מעין "כפיסי" עופרת שמהווים מרווח. יישור "מושלם" מושג כאשר כל הרווחים בין שתי מילים בשורה זהים ברוחבם, ואורכה של השורה הוא בדיוק האורך שמוגדר לעבודה. מקל הסדרים מכיל מספר שורות, בדרך כלל בין שלוש לחמש, כאשר "גובה" השורה (ממד c בשרטוט הגופן) זהה בדיוק לכל הגופנים, והשורה הבאה מסודרת "על גבי" השורה הקודמת שמספקת לה משטח אחיד וישר. כאשר מקל הסדרים "מתמלא" כלומר השורה האחרונה נשלמה ויושרה, מעביר הסדר את השורות ממקל הסדרים למגש הסדר
*'''מגש הסדר''': מגש הסדר מכיל את השורות המסודרות, שהועברו אליו ממקל הסדרים בדפוס ידני, או ממכונת היציקה ב"מתכת חמה". בדרך כלל, ההגהה הראשונה נלקחת ממגש הסדר עצמו, בעזרת מכונת דפוס קטנה שמיועדת להדפסת הגהות, ולחלופין, בתהליך ידני לחלוטין. בפעולה ידנית, הטעויות שנמצאות בהגהה מתוקנות במגש הסדר עצמו, על ידי החלפת גופנים, ובמכונות מטיפוס "לינוטייפ", בהחלפת גולם שלם. בתום ההגהה, כורך הסדר קבוצת שורות בשרוך קשירה מיוחד, וקבוצת שורות זו מועברת לשלב הבא במלאכת הדפוס - העימוד. חלקו של הסדר תם.
*אמ, או em: רוחב האות המרבי בסוג גופן כלשהו. באופן כללי, אורך השורה, או רוחב הדף או הטור בעיתון נמדד ב-אמ, כאשר רוחב דף הוא בדרך כלל בין 50 ל-100, ורוחב טור בעיתון בדרך כלל בין 20 ל-35.
 
== סדר ידני וסדר מכני ==
הסדר הידני השתנה במעט מאז גוטנברג ועד להופעת הסדר המכני, או הממוכן. עיקר השינויים היו בהתמקצעות. בדפוס ששל גוטנברג, כל הפעולות נעשו בבית הדפוס, על ידי אותו צוות, החל מיציקת הגופנים מאמהות, הסידור, ההדפסה עצמה, ועד לכריכה. בהמשך, יצא תהליך היציקה מבתי דפוס לבתי יציקה ייעודיים ליצירת גופנים, שמכרו אותם לבתי דפוס. שחרור בית הדפוס ממערכת היציקה פתח את הדלת לבתי דפוס זעירים, עד כדי עובד יחיד, בהם המשיך הצוות הקטן לבצע את כל פעולות הדפוס, החל מכתב יד, נייר ודיו, וכלה בספר כרוך, מודעה, או כל מוצר מוגמר אחר. לצידם התפתחו בתי דפוס גדולים, בהם פעלו עשרות, לעתי מאות סדרים שכל עבודתם הייתה הסדר, ולצידם עובדים רבים נוספים המבצעים את שאר הפעולות. בצורת עבודה זו, ניתן לסדר עיתון שלם בשעות ספורות, חרף העובדה שסדר אחד יכול לסדר כמה עשרות שורות בשעה, וטורים בודדים ביום אחד. כמה מבתי הסדר הגדולים ביותר היו במערכות העיתונים היומיים, והעבודה בהם הייתה קדחתנית. עם כל זאת, תפוקת הסדר הגבילה למעשה את גודל העיתון לארבעה דפים, יותר מזה לא היה מעשי לסדר ביום אחד.
 
במהלך המאה ה-19 נעשו ניסיונות רבים למכן את הסדר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://s3-us-west-2.amazonaws.com/visiblelanguage/pdf/1.3/chronological-listing-of-typesetting-machines-and-ancillary-equipment-l822-l925.pdf|הכותב=Richard E. H uss|כותרת=A Chronological List of Type-setting Machines and Ancillary Equipment, 1822-1925|אתר=|תאריך=}}</ref>. המכונה הראשונה שעבדה והצליחה לסדר נבנתה ב-1822, באנגליה, על ידי ויליאם צ'רץ'. ניסיונות בודדים נעשו בשנות ה-30 וה-40 של המאה, ולקראת סוף שנות ה-50, החלו להופיע מכונות רבות נוספות, לפעמים מספר מכונות באותה שנה. אף אחד מהניסיונות הללו לא זכה לתפוצה נרחבת,
 
== קישורים חיצוניים ==