תאופרסטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הים האדום ==> ים סוף
שורה 58:
בחיבורו "מחקרים על הצמחים", מתייחס תאופרסטוס ל[[תמר מצוי|תמר]] וה[[בלסם]] הגדלים בארץ יהודה:
 
"ב[[חילת-סוריה]], היכן שנמצאים רוב ה[[דקליים]], רק בשלושה מחוזות, כך אומרים, היכן שהאדמה מליחה, גדלים תמרים שניתן לשמר... אולם יש אומרים כי תושבי סוריה אינם משתמשים בעיבוד/טיפוח, מלבד גיזום עצים והשקיה, וגם שעץ התמר זקוק למים נובעים ולא למים מהשמיים; ושמים כאלה נמצאים בשפע בעמק שבו חורשות הדקלים. והם מוסיפים שעמק זה נמשך דרך ארץ ערב עד ל[[היםים האדוםסוף|ים האדום]], ושרבים טוענים שביקרו בו, ושזה בחלק הנמוך ביותר שלו שעצי התמר גדלים... התמרים היחידים שיישמרו, כך אומרים, הם אלה הגדלים בעמק סוריה, בזמן שאלה הגדלים במצרים, קפריסין או במקומות אחרים הם בשימוש רק כשהם טריים".{{הערה|[https://archive.org/stream/enquiryintoplant01theouoft#page/134/mode/2up Theophrastus, '''Historia Plantarum''', II, 6:2, 5, 8]}}
 
עד אמצע המאה ה-2 לפנה"ס (אז הוקמה [[ממלכת החשמונאים|המדינה החשמונאית]]), ארץ יהודה הייתה ללא ספק כלולה ב"חילת סוריה". משום כך ניתן להניח שתאופרסטוס התכוון לעצי הדקל המפורסמים ברחבי העולם של ארץ יהודה, הגדלים ב[[בקעת הירדן]] ואזור [[יריחו]]. הנחה זו מחוזקת על ידי התיאור שבא מיד לאחר מכן, על "עמק סוריה", שמתייחס באופן ברור לבקעת הירדן.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, III. Theophrastus, p. 14}}