הבדלים בין גרסאות בדף "פשרה"

הוסרו 30 בתים ,  לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
* תיעוד כתוב - לעיתים ניהול משא ומתן בכתב עשוי להוות אלטרנטיבה רצויה וטובה לניהול משא ומתן בעל פה.
 
==הפשרה ב[[משפט עברי|משפטבמשפט העברי]]==
{{הפניה לערך מורחב|פשרה במשפט העברי}}
ישנן ב[[תוספתא]] דעות שונות בקשר לעשיית פשרה:{{הערה|1=תוספתא, סנהדרין, א, ג}}
דעת [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי]] היא שאסור לדיין בבית הדין לעשות פשרה במשפט העברי, אם כי יש מקום לעשיית פשרה כל עוד המקרה לא הגיע לבית הדין.
דעת [[רבי יהושע בן קרחה]] היא שמצווה על הדיין לשאול את בעלי הדין האם רצונם בפשרה.
דעת [[תנא קמא]] (התנא הראשון הנזכר בתוספתא), היא שאפשר לעשות פשרה, אבל אין מצווה בכך.{{הערה|1=על פי בבלי, סנהדרין, ז, א}}
דעת [[רבי שמעון בן מנסיא]] היא שפשרה אפשר לעשות כל עוד בעלי הדין לא טענו את טענותיהם, או שלדיין לא ברור כמי ההלכה.
לעומת זאת, לדעת [[תנא קמא]] (התנא הראשון הנזכר בתוספתא), כל עוד בית הדין לא אמר את [[פסק הדין]] ניתן לבצע פשרה.
 
להלכה, פסק ה[[שולחן ערוך]] שמצווה לעשות פשרה, ושניתן לפשר כל עוד לא ניתן פסק הדין.{{הערה|1=שולחן ערוך, חושן משפט, יב, ב}}
משתמש אלמוני