הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 1,569 בתים ,  לפני 3 חודשים
אין תקציר עריכה
(←‏קריירה כשופט: הוספת מקור)
 
כמו כן, במסגרת עתירה לתרגום אחת מבחינות הבגרות לערבית במלואה לאחר שהתברר כי רק חלקים ממנה תורגמו לערבית, הדגיש השופט אלרון כי על משרד החינוך להבטיח "שמערכי הבחינות בשפה הערבית לא ייפלו במאומה מאלה בשפה העברית"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19040690.J06|סוג=בג"ץ|עותר=סלאח|משיב=מנכ"ל משרד החינוך|ניתן ב=18.6.2019}}}}.
 
 
בעניין אחר, הניח אלרון מסגרת רעיונית להבנת הטעמים למתן פטור ממכרז במקרקעין, תוך סיווגם לשניים: מקרים שבהם אין לפנות לפתרון של מכרז בשל קיומם של '''כשלי שוק''' העלולים לגרום לכך שדווקא מכרז פומבי יביא לתוצאה שאינה יעילה; ומקרים שבהם קיים '''כשל של השוק''' – כלומר, הצעת הקרקע במכרז בדרך של שוק חופשי תביא לתוצאה היעילה מבחינה כלכלית – אולם קיימים שיקולים חברתיים או ערכיים אחרים המצדיקים תמיכה במפעל הקיים. על רקע ניתוח זה, סבר השופט אלרון כי במקרה שבו הוענקו זכויות מוגבלות במקרקעין ללא מכרז פומבי יש לאמוד את שווי הזכויות שהוקצו בפועל במקרקעין – וזאת בין אם הטעם לפטור מהמכרז הוא בשל קיומו של כשל שוק, ובין אם בשל קיומו של כשל של השוק{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17083310.K07|סוג=עע"ם|עותר=רשות מקרקעי ישראל|משיב=באטה|ניתן ב=12.7.2020}}}}.
 
===משפט אזרחי===
בערעור על פסק דין שהטיל אחריות על [[מגן דוד אדום]] חלק על [[יצחק עמית]] שטען שהרף שנדרש ממגן דוד אדום נראה גבוה מדי, וכתב "ספק אם ישנה מחלוקת באשר לציפייה לקבל ממד"א את המענה המקצועי ביותר"{{הערה|{{פס"ד עליון|19014230.E09|סוג=ע"א|עותר=מגן דוד אדום|משיב=עזבון המנוחה פלונית|ניתן ב=22 ביוני 2020}}}}.
 
בתביעתן של משפחות הטוענות לנזקים הנפשיים הקשים שנגרמו להן על-ידי רשויות המדינה מחמת חלקן בהיעלמות ילדיהם ואחיהם מבתי התינוקות במחנות העולים בהם שוכנו עם עלייתם ארצה ומבתי החולים, במסגרת הפרשה המכונה "פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן", קבע השופט אלרון כי "היעלמותם המוחלטת של הילדים מבלי להותיר כל עקבות, מעוררים כולם לכאורה חשדות מטרידים באשר לדפוס פעולה אחד מצד המשיבות, אשר עשוי להקים את זכותם של המערערים לסעד בסופו של ההליך"; וכי יש לאפשר למשפחות להגיש את תביעותיהן יחד, בין היתר על מנת להקל עליהן לממש את זכות הגישה לערכאות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/journalists/Article-776741|כותרת=הורים ל"ילדי תימן" מבקשים להעיד, לבית המשפט אין זמן להקשיב|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-07-16}}</ref> בהקשר זה קבע כי:<blockquote>"אמנם, החלטת בית משפט שלא להתיר צירוף תובעים לכאורה אינה שוללת את האפשרות מאותם תובעים לנהל את תביעתם באופן נפרד ועצמאי; אך הלכה למעשה פעמים רבות הם יבחרו שלא לעשות כן, משיקולי עלות-תועלת. ככל שעלות ניהול ההליך המשפטי הבודד גבוהה, ובפרט כאשר היא גבוהה מעלויות המשפט של הנתבע, עלולים התובעים שלא למצות את זכויותיהם ולהימנע מהגשת תביעות נפרדות. פיצול התביעות צפוי לייקר את ההליך עבור כל אחד מהתובעים – באופן שעלול להפוך את ההליך המשפטי ללא כדאי. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר הנתבע הוא תאגיד או רשות מרשויות המדינה, שלהם משאבים רבים בהשוואה למשאבים שיכול התובע להקצות לצורך ניהול תביעתו. זאת ועוד, במקרים שבהם קיים מכנה משותף בין התביעות, העלות השולית של הנתבע בניהול כל אחת מהתביעות הללו תפחת. פערים אלו עלולים אף הם למנוע מהתובעים להגיש את תביעתם, או להסתפק בפשרה אשר שוויה נמוך מערך התביעה"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19023920.J09|סוג=ע"א|עותר=סלמה עוזרי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=24 בדצמבר 2019}}</ref>.</blockquote>כמו כן, בתביעתם של כמה מיוצאי גרמניה נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, סבר השופט אלרון כי יש להקל בדרישת הוכחת הנזק שנגרם להם, וקבע בדעת מיעוט כי יש להחזיר את הדיונים לערכאות הדיוניות בכדי שאלו יקבעו את שיעור הנזק על דרך האומדנא<ref>{{פס"ד עליון|קישור=16009090.N07|סוג=ע"א|עותר=ישראל פרי|משיב=סידרנסקי בדש חינה|ניתן ב=27 בפברואר 2019}}</ref>.
 
במקרה אחר קבע השופט אלרון כי כאשר רשויות המדינה משתהות בפינוי ברי-רשות במקרקעין ציבוריים ומייצרות חוסר בהירות באשר לחוקיות ההחזקה במקרקעין, הדבר עשוי למנוע מהן לגבות דמי שימוש בגין ההחזקה בהם – וזאת בין היתר מתוקף חובת ההגינות המוגברת החלה עליהן<ref>{{פס"ד עליון|קישור=17087610.A20|סוג=ע"א|עותר=מדינת ישראל|משיב=מפעלי תחנות בע"מ|ניתן ב=11 בדצמבר 2019}}</ref>.
משתמש אלמוני