גאוסופיה – הבדלי גרסאות

'''גאוסופיה''' (ב[[אנגלית]]: '''Geosophy''') הוא תחום מדעי בהתהוות, וענף מתפתח מתוך ה[[גאוגרפיה אנושית|גאוגרפיה האנושית]], המצביע על הקשר בין מקום גאוגרפי למתאם התרבותי חברתי האנושי הנוצר בטריטוריה ספציפית והמצביעה על אפשרות ההשפעה ההדדית בין המקום ליושביו ולהפך. כדוגמת המושג '[[כרונוטופ]]' בספרות, או המושג 'רוח המקום' או 'spirit of the place'. ההבנה, כי למרחב גאוגרפי או [[טריטוריה]], קיימים ממדים שאינם ניתנים לתיאור טכני בלבד כמו, אורך, רוחב, טופוגרפיה או הרכב קרקע וצמחייה, מובילה לתובנה כי למרחב הפיסי המסוים ישנם גם מאפיינים איכותניים ומהותניים נוספים הנכללים ונקראים כולם במושג מתחדש או במדע ה'גיאוסופיה'. הגיאוסופיה טוענת כי ישנו אפיון מיתי לתופעות שאינן ניתנות להבנה בכלים מדעיים טכניים מקובלים, לכן לדוגמה הרתחת מים ל-100 מעלות בניו יורק שונה מהרתחת מים ל-100 מעלות בירושלים.

כבר בעבר היו ידועות ההשפעות ההדדיות בין המקום הגאוגרפי ליושבים עליו באותו מקום, וכבר חז"ל קבעו על הזיקה בין המתגורר למקומו ודרשו -"חן המקום על יושביו", או מה שכתבו על הפסוק 'ויצא יעקב מבארמ[[באר שבע]]', כי ביציאת הצדיק מהעיר- 'פנה זיוה פנה הדרה (של העיר )'. גם חתן פרס נובל [[אליאס קנטי]] כתב בהרחבה בספרו '[[ההמון והכוח]]', על הקשר בין הלאום-העם היושב בטריטוריה מסוימת לטריטוריה ולמאפייני הטריטוריה עליו הוא יושב .כך כתב למשל על השפעת ה'יער הגרמני' האנכי או 'עצי היער', על אופיו ה'ישר' של העם הגרמני ועוד.

רייט הגדיר זאת כך: "הגיאוסופיההגאוסופיה ... היא לימוד הידע הגאוגרפי של נקודת מבט אחת, או לכל נקודות המבט לגאוגרפיה, כדוגמת ההיסטוריוגרפיה להיסטוריה, היא עוסקת בעיקר בביטוי הלא טכני של הידע הגאוגרפי בעבר ובהווה - עם מה שויטלאזי כינה "התחושה האנושית של המרחב הארצי". המושג מתרחב אל מעבר לליבת הידע המדעי הגאוגרפי או הידע הגאוגרפי המערכתי על המרחב, המתגלית לא רק על ידי גאוגרפים,, אלא גם על ידי חקלאים ודייגים, יזמים ומשוררים, סופרים ואמנים,- ומסיבה זו יש לזה קשר רב עם חזיונות סובייקטיביים". (רייט 1947).

הגיאוסופיה משמשת לעיתים כמילה נרדפת לחקר המסתורין של כדור הארץ. כך מתורגם לאנגלית הפסוק בתהיליםב[[תהילים|תהלים]] "אשר בידו מחקרי ארץ"- 'hidden secret of the land'. הגיאוסופיה היא מתודה המנוגדת לכאורה למדע האמפירי לפיו הניסוי איננו תלוי מקום וכי לניסוי מדעי או תופעה מדעית במקומות שונים תוצאה או מהות זהה.