אגס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, ויקיזציה, ויקיזציה, ויקיזציה, ויקיזציה, ויקיזציה, ויקיזציה, ויקיזציה, ויקיזציה, תמונה תגיות: החלפה הסרת קטגוריות |
מ שוחזר מעריכות של 80.178.83.103 (שיחה) לעריכה האחרונה של RimerMoshe |
||
שורה 1:
{{מיון
|שם=אגס
|תמונה=[[קובץ:Pear DS.jpg|250px]]
|ממלכה=[[צומח|צמחים]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים]]
|סדרה=[[ורדנאים]]
|משפחה=[[ורדיים]]
|סוג='''אגס'''
|מינים=
|שם מדעי=Pyrus
}}
{{ערך תזונתי
|יישור לימין=לא
|בממוצע=
|המזון=אגס
|מים=83.96
|אנרגיה=57
|חלבון=0.36
|פחמימות=15.23
|פחמימות זמינות=
|שומן=0.14
|שומן רווי=
|שומן חד בלתי רווי=
|שומן רב בלתי רווי=
|כולסטרול=
|ויטמין A=
|ויטמין B1=0.012
|ויטמין B2=0.026
|ויטמין B3=0.161
|ויטמין B6=0.029
|ויטמין C=4.3
|ברזל=0.18
|סידן=9
|מגנזיום=7
|זרחן=11
|אשלגן=116
|נתרן=
|בטא-קרוטן=
|סיבים תזונתיים=15.23
|מקור=[http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/2371?qlookup=09252&format=Full&max=25&man=&lfacet=&new=1 משרד החקלאות האמריקני]
}}
[[קובץ:אגס_בפסיפס_מקורינתוס.jpg|ממוזער|זוג אגסים בפסיפס מווילה מקורינתוס, יוון]]
'''אַגָּס''' ([[שם מדעי]]: ''Pyrus'') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] במשפחת ה[[ורדיים|וורדיים]] שמקורו באזור [[איראן]] ובו 25 [[מין (טקסונומיה)|מיני]] [[עץ|עצים]], חלקם מניבים [[פרי]] הטוב למאכל אדם.
==מאפיינים==
עונת פריחת האגס היא ה[[אביב]] - בה פורח [[פרח]] צחור בעל ריח מתקתק. המאביקים הם חרקים אוספי אבקה וצוף, לרוב [[דבורה (חרק)|דבורים]], הנמשכות לצבעם הבוהק של הפרחים ולריחם. מועדי הבשלת הפרי- מן הקיץ עד ה[[סתיו]] המאוחר. פרי האגס דמוי תפוח והוא מכונה [[פרי מדומה]] מכיוון שהחלק הנאכל בו הוא [[מצעית]] הפרח, ולא ה[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] המופרית.
בישראל גדל בר מין אחד של אגס - המין '''[[אגס סורי]]''', הגדל באזור ה[[חורש ים תיכוני|חורש הים-תיכוני]]. מטעים מסחריים של אגס תרבותי נפוצים מאוד בישראל.
==האגס התרבותי==
המין העיקרי אותו מגדלים באופן תרבותי עבור פריו בעולם המערבי מכונה '''אגס תרבותי''' (''Pyrus communis''), ולו כ-5,000 זנים, שמתוכם ידועים בשמותיהם כ-1000 זנים נפרדים שבויתו באופן נפרד. זהו [[עץ פרי]] גבוה ורחב-נוף שמסוגל להגיע לגובה של עד 17 מטרים בתנאי הגידול המתאימים. זני האגס המרובים שונים זה מזה בתכונות רבות, שהעיקריות בהן הן: גודל הפרי וצורתו, טיב הציפה - יבשה או עסיסית, רכה או קשה, כמות הסוכר וכמות המינרלים והוויטמינים.
למרות זניו הרבים של האגס, גדל בישראל זן עיקרי אחד הנקרא '''ספדונה'''. פריו בגודל בינוני, ירקרק, בעל ציפה דקה ועסיסית, מתמוססת ובעלת טעם טוב. ה[[קטיף (חקלאות)|קטיף]] - מאמצע [[יולי]] עד ראשית [[אוגוסט]]. כושר השתמרותו טוב (באווירה מבוקרת אפשר לאחסנו אפילו עד אפריל). ה"ספדונה" הובא לארץ ישראל ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] מ[[איטליה]], ביחד עם שני זני אגסים אחרים (ג'נטיל וקוסטיה), על ידי [[שמואל סבוראי]] מקיבוץ [[עין חרוד]]{{הערה|1=אסף גור, '''פירות ארץ ישראל - תולדות ומקורות''', עמ' 237, 242}}. ביחד עם רעייתו, [[שרה יצקר]] הוא גידל אותם בחלקה נסיונית של עצי פרי בקיבוצו. זנים אלו נקלטו היטב בישראל עקב היותם פחות רגישים להיעדר קרה בחורף.
לאגס התרבותי מספר מזיקים עיקריים: סס הנמר, כנימת הפרלטוריה, פילוקסרת האגס, עש התפוח, [[זבוב הפירות]], גרב ומין מסוים של [[חיידק]] שקיבל את השם חירכון (Fire blight באנגלית) התוקף גם את [[אגס סורי|האגס הסורי]]. בשנים האחרונות (מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]) תוקף חיידקים זה מטעים נוספים.
== האגס בספרות הקדומה ==
האגס איננו מוזכר בתנ"ך, אך בדברי חז"ל ידוע האגס ומדובר בו בהזדמנויות שונות כגון: בנושא [[כלאיים]], [[הרכבה (בוטניקה)|הרכבה]] ו[[שמיטה|שביעית]]. האגס מתואר כעץ הקרוב לקרוסטמלין לעניין כלאיים והרכבה: "ובאילן-האגסים והקרוסטמלין, הפרישין והעוזררין אינן כלאיים זה בזה" (בבלי כלאיים, פ"א ,ד); "ר' יוסי בי ר' בון והתני אף הרוגייני' בשוקי של ציפורין היו מרכיבין קרוסטמלין על גבי אגס" (ירו' כלאיים, פ"א, ה"ד, ב', ע"א).
== האגס באמנות ==
האגס מעוטר באמנות הרומית והביזנטית בציורי הקיר, בגילופי אבן ובפסיפסים מאיטליה, מטורקיה ומיוון. לעיתים האגס מלווה במיני פרות אחרים בתיאורים של מחרוזות צומח במסגרות של תמונות, האגס משובץ בצנצנות זכוכית מלאות פרות נאים, או מונח על מדפי מטבח עמוסי מצרכים, פרות וירקות.
באמנות של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית, האגס מעוטר רק בפסיפסים איכותיים ובעיקר בווילות פרטיות ובכנסיות מארץ ישראל. עיטורי האגס שכיחים בעיקר במבנים מאזורי יהודה, גליל והשומרון. אזורים אלו מקבילים לאזורים בהם קיימת תפוצה טבעית של ה[[אגס סורי|אגס]] הסורי, אשר שימש כפרי מאכל בפני עצמו וגם שימש כ[[הרכבה (בוטניקה)|כנה]] להרכבת מינים מתורבתים. גם כיום משמש עץ האגס הסורי ככנה לחקלאים מן המגזרים הערבי והדרוזי בגליל. בנוסף לכך אזורי ההר מאפשרים גידול יציב ואיכותי של עצים ממשפחת הו[[ורדיים]] הזקוקים למנות צינון בחורף. האגסים עוצבו לראווה בפסיפסים כפרות בודדים במדליונים, הם הוצגו לראווה או להגשה בקערה או בצעיף וגם שולבו בתיאורים של עצים צעירים או בוגרים הנושאים עלווה עשירה ופרות גדולים, צבעוניים ומרשימים באיכותם.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Pyrus|שם ויקישיתוף=אגס|ימין|ויקימילון=אגס}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{מטיילים עם ענת||עיצובים של אגסים בפסיפסים מן התקופות הרומית והביזנטית, יבול שיא, גיליון 110, אוגוסט 2015: 72-70.|212}}
<gallery>
תמונה:Williams Christ Pears.jpg|אגסים מוצעים למכירה
תמונה:Pear blossoms.jpg|פרחי אגסים
תמונה:Pears.jpg|אגסים על ענף
תמונה:Eight varieties of pears.jpg|שמונה זנים שונים של האגס התרבותי
</gallery>
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
[[קטגוריה:עצים]]
[[קטגוריה:פירות]]
[[קטגוריה:ורדיים]]
| |||