|
|
|
החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. ראשית, נקבע כי על [[הממשלה הזמנית]] להתפטר מיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה ב[[הצעת אי אמון]]. עוד עיגן החוק את עקרון ה[[אחריות מיניסטריאלית|אחריות המיניסטריאלית]] של ה[[שר|שרים]]. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של [[חוק יסוד: הממשלה]] ב-[[1968]], למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.
נושאלאחר נוסף שמסדירחקיקת חוק המעבריסוד: הואהממשלה נותרו בחוק רק הוראות מועטות: ההוראה כי הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל, חתימת החוקים על ידי ראש הממשלה והשר הממונה על ביצוע החוק (ומאז תיקון החוק בשנת 1990 גם יו"ר הכנסת) חובתוחובת הפרסום ב[[רשומות]] (במקום הפרסום ב[[עיתון רשמי]] שהיה נהוג בתקופת [[המנדט הבריטי]]). החוק קבעקובע כי יש לפרסם חוקים ברשומות בתוך 10 ימים מיום קבלתם בכנסת. עם זאת, נקבעה הוראה מיוחדת לגבי חוק המעבר עצמו, ולפיו תוקפו לא יהיה מיום פרסומו ברשומות, אלא מיום קבלתו באספה המכוננת.
== כיום ==
התיקון האחרון לחוק עבר בשנת 1990 והשאיר בחוק המעבר רק את הסעיף הבא: "כל חוק ייחתם בידי [[יושב ראש הכנסת]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] והשר הממונה על ביצוע החוק". סעיף זה הוא החלק המסיים את תהליך החקיקה הקיים היום וגם הוא יתייתר ויבוטל כנראה עם חקיקת [[הצעת חוק יסוד: החקיקה|חוק יסוד: החקיקה]]. עוד קובע הסעיף כי "כל חוק יפורסם ברשומות תוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת", אך אין הקפדה על עמידה בדרישה זו.{{הערה| דוגמה: [http://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_301004.pdf חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005] אושר בכנסת ב-29 במרץ 2005 ופורסם ברשומות ב-11 באפריל, כלומר 13 ימים לאחר קבלתו בכנסת}}
==קישורים חיצוניים==
|
