מנזר – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
קולמבנוס ==> קולומבנוס
(←‏מנזרים בנצרות: כתיב חסר ניקוד, replaced: אבדן ← אובדן)
(קולמבנוס ==> קולומבנוס)
הפרישה למנזר נעשית למען התעלות רוחנית והתקדשות אישית שמושגת, על פי תפיסת הנזירים, בהתרחקות מההמון ומחיי העיר השוקקים שאוצרים שלל פיתוים בכנפיהם. על פי עיקרון Ora et Labora כלומר "תפילה ועבודה", ברוב המנזרים מתחלק היום בין [[תפילה]], לימוד ב[[כתבי הקודש]] ועבודה פיזית, בגידול גידולים חקלאיים, העתקת ספרים, טיפול בבעלי חיים או עבודה במטבח. בנוסף, יש מנזרים בהם מתבצעת גם עבודה למען הקהילה. ב[[מנזר לטרון]] למשל מגדלים [[כרם|כרמים]] ומפיקים [[יין]].
 
במקומות שונים ב[[גאליה]] הוקמו בסוף תקופת שלטון [[הקיסרות הרומית]] מנזרים, חלקם מחוץ לערים וחלקם, בעיקר מנזרי נשים, בתוך שטח העיר. חלק מאבות המנזר היו בישופים כפי שחלק מהבישופים היו אבות מנזר. ב[[אירלנד]] התפתחה נזורה מסוג שונה ששאבה את רעיונותיה מהמבנה השבטי האירי. בסוף [[המאה ה-6]] יצא [[קולמבנוסקולומבנוס]] מאירלנד לגאליה ושינה את פני הנזורה הארופאית.
 
במהלך [[ימי הביניים]] עם המעבר ל[[פיאודליזם|שיטה הפיאודלית]] רצו בעלי האחוזות להשתלט על המנזרים, הן בגלל רכושם ואדמותיהם והן עקב היוקרה שבבעלות על מנזר. נוצר מעמד של מגיני כנסייה (Advocatus Ecclesiae) מבין בני ה[[אצולה]] וה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] שתפקידם היה להגן על המנזר מפני מי שירצה להשתלט עליו. את המגנים הראשונים מינה [[קרל הגדול]], אחר כך בחר לעצמו כל מנזר מגן כנסייה. אולם חלק מהמגנים לא עבדו חינם ולכן היה המנזר צריך לתת להם [[בנפיקיום]] ומכאן הפרטה של אדמות ציבור ואובדן רכוש למנזרים, כלומר המנזרים הפכו לעניים יותר.