חיים שבילי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של שמש מרפא (שיחה) לעריכה האחרונה של נרו יאיר
תגיות: שחזור עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 31:
 
==חיבוריו וחיזוי העתיד בהם==
בחיבוריו, עסק שבילי בפרשנות ובחיזוי העתיד של [[ארץ ישראל]] ו[[העם היהודי]] בעזרת חישובים שביצע. מטרתו בספרים אלו הייתה להביא את ספר דניאל מה[[אנונימיות]] אל קדמת הבמה, ולהפיץ את תודעת ה[[גאולה]] שבו. הוא התנגד שיכנו אותו [[נביא]], חוזה עתידות או [[רב]], והסביר שחיבוריו הם פרשנות לחיזוי העתיד שבספר דניאל, ולא חיזוי שהגה ממוחו. חיבוריו הפכו לשם דבר, והופיעו עליהם מאמרי הערכה בעיתונים רבים.
 
===ספר חזון החיים===
שורה 45:
בשנת [[1949]] ([[ה'תש"ט]]) חיבר את ספרו השני, "חשבונות הגאולה", והוכיח בו בעזרת חשבונות [[תנ"ך|תנ"כיים]] וקבליים את [[הקמת המדינה]] ואת העתיד לבוא. בשנת [[1964]] ([[ה'תשכ"ד]]) הוציא לאור את חלקו השני של הספר, וחזה בו מראש את שחרור ירושלים בשנת [[1967]] ([[ה'תשכ"ז]]), והחזרת השליטה בה לידי יהודים.
 
מלבד פרק שלם שהקדיש לתיאום בין דברי התורה ובין דברי המדע בנוגע לבריאת העולם, בחלקו השני של "חשבונות הגאולה" טען שבילי כי [[הלוח העברי]] מפגר ב-200 שנים, כדי להוכיח את התקרבות הספירה לאלף השביעי. ההסבר שלו לכך מתחיל בחישוב המקובל של השנים שעברו מאז [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] עד לצאת הספר, כולל השנים שבהן עמדו שני [[בית המקדש|בתי המקדש]] (430 ו-420 בהתאמה). אולם לדידו, [[בית המקדש השני]] עמד על תילו במשך 606 שנים (206 תחת שלטון [[ממלכת פרס]], ו-400 תחת שלטון [[ממלכת יוון]]), וכך לטענתו השנה שבה הוציא לאור את הספר היא תתק"ו, ולא ה'תשכ"ה. לתאוריה זו צירף בספרו הסברים מדויקים ומפורטים עם עשרות הוכחות, חלקן מ[[מלחמת היהודים|מלחמות היהודים]] מאת [[יוסף בן מתתיהו]] ומדברי [[פילוןכסנדרוניפילון האלכסנדרוני]].
 
לפי שבילי, השנים [[634]]–[[638]] לספירה, בהן התרחש לדידו [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]], מקבילות לשנים [[1914]]–[[1918]] שבהן התקיימה [[מלחמת העולם הראשונה]]. את הפסקת שליטת [[האימפריה העות'מאנית]] בארץ ישראל בשנת 1918, הוא מקביל לגירוש המלך אנטיוכוס מהארץ. שבילי מוסיף ומציין כי לפי חישוביו, תהליך הגאולה החל בשנים [[ה'תש"ח]]–[[ה'תש"ט]], ומוסיף לכך מקורות מדברי [[הגאון מווילנה|הגר"א]] ו[[האר"י]].