יוסף אלרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 125:
כמו כן, במסגרת עתירה לתרגום אחת מבחינות הבגרות לערבית במלואה לאחר שהתברר כי רק חלקים ממנה תורגמו לערבית, הדגיש השופט אלרון כי על משרד החינוך להבטיח "שמערכי הבחינות בשפה הערבית לא ייפלו במאומה מאלה בשפה העברית"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19040690.J06|סוג=בג"ץ|עותר=סלאח|משיב=מנכ"ל משרד החינוך|ניתן ב=18.6.2019}}}}.
 
בעניין אחר, הדגיש השופט אלרון את הערכים החברתיים המצדיקים את הרחבתו של בית אבות שהיה בסכנת סגירה במקרקעין סמוכים בפטור ממכרז. אלרון סבר, בדעת מיעוט, כי יש לאמוד את שווי הזכויות שהוענקו לבית האבות במקרקעין לאל מכרז בהתאם לזכויות שהעונקו בפועל, אשר הגבילו את השימוש בהם לטובת בית אבות בלבד, ולא בהתאם לשווי התיאורטי של המקרקעין ללא כל הגבלה ביחס לשימוש בהם. זאת, בין היתר מאחר שאם לא כן, רכישת המקרקעין עלולה שלא להיות כדאית עבור בית האבות, והדבר יוביל לסגירתו - בניגוד למטרה שלישמה ניתן הפטור מלכתחילה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17083310.K07|סוג=עע"ם|עותר=רשות מקרקעי ישראל|משיב=באטה|ניתן ב=12.7.2020}}}}.
בעניין אחר, הניח אלרון מסגרת רעיונית להבנת הטעמים למתן פטור ממכרז במקרקעין, תוך סיווגם לשניים: מקרים שבהם אין לפנות לפתרון של מכרז בשל קיומם של '''כשלי שוק''' העלולים לגרום לכך שדווקא מכרז פומבי יביא לתוצאה שאינה יעילה; ומקרים שבהם קיים '''כשל של השוק''' – כלומר, הצעת הקרקע במכרז בדרך של שוק חופשי תביא לתוצאה היעילה מבחינה כלכלית – אולם קיימים שיקולים חברתיים או ערכיים אחרים המצדיקים תמיכה במפעל הקיים. על רקע ניתוח זה, סבר השופט אלרון כי במקרה שבו הוענקו זכויות מוגבלות במקרקעין ללא מכרז פומבי יש לאמוד את שווי הזכויות שהוקצו בפועל במקרקעין – וזאת בין אם הטעם לפטור מהמכרז הוא בשל קיומו של כשל שוק, ובין אם בשל קיומו של כשל של השוק{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17083310.K07|סוג=עע"ם|עותר=רשות מקרקעי ישראל|משיב=באטה|ניתן ב=12.7.2020}}}}.
 
===משפט אזרחי===