ויקיפדיה

איטניום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 1:
{{שכתוב|לא עדכני ומכיל דעות ללא אסמכתות|נושא=מחשוב}}
{{מעבד}}
ב[[מחשב]]ים, '''איטניום''' הוא ארכיטקטורת [[מיקרומעבד]] בעל [[64 ביט]], שפותחה בצוותא על ידי [[HP]] ו[[אינטל]]. מטרתו של איטניום היא ליצור ארכיטקטורה של "עידן הפוסט-[[RISC]]" בעלת ביצועים גבוהים, תוך שימוש בתכנון [[VLIW]]. מערכת הפקודות הטבעית שלו היא ה-[[IA-64]] החדשה, אך הוא יכול להריץ קוד [[x86]] (בצורה איטית) ובמצב הדמיית [[קושחה]], ובעל אפשרות להגירה של משפחת ה-[[PA-RISC]].
 
הפרויקט הסתבר בסופו של דבר ככישלון. כיום כמעט רק חברת HP מוכרת מערכות איטניום. הוא לא הצליח להיכנס לשוק הביתי מכיוון שהוא מספק אמולציה איטית יחסית של קוד IA32. עם יציאת ארכיטקטורת [[AMD64]] התברר שיש דרך פשוטה יותר לספק תמיכה במרחב כתובות גדול ועדיין לתמוך בצורה יעילה בקוד הקיים.
שורה 28:
תכנון סדרת איטניום החלה ב-1994, מבוססת על מחקר חלוצי של חברת [[HP]] על תכנוני VLIW. התכנון המקורי של HP היה "נקי", אך זה דבר צפוי מתכנון אשר לעולם לא יבוא לידי ייצור המוני. לאחר שאינטל החלה את מעורבותה, "ניקיונו" של התכנון המקורי נעלם, לאחר שמספר אפשרויות נוספות שנדרשו לעבודה "בשטח" נוספו, ביניהם האפשרות להריץ פקודות [[IA-32]], ואפשרויות של חברת HP עצמה כדי להקל על המעבר ממשפחת [[PA-RISC|HP-PA]].
 
הפרויקט להעמיד איטניום בעל איכות מספקת לייצור המוני ממשיך להתקיים. השחרור המתוכנן היה ל-[[1997]], אך הוא נדחה מספר פעמים. בשנת [[2001]], גרסה ראשונה נכנסה לשוק, עם השם קוד '''Merced''', במהירויות שעון של 733 עד 800 מגה-[[הרץ]] ו־2 עד 4 מגה-[[בית (מחשב)|בית]] של [[זיכרון מטמון]]. המחירים נעו בין 1200 ל-4000 דולר אמריקאיים. אולם, ביצועיו היו מאכזבים. במצב IA-64, ביצועיו היו טובים במעט מתכנון X86 מקביל, וכאשר הורץ קוד X86 הביצועים היו ירודים במיוחד - בסביבות 1/8 מביצועיו של מעבד X86 מקביל. במהרה, גם אינטל סיכמה שזהשזו לא היההייתה שחרורהוצאה לאור "אמיתיאמיתית".
 
הבעיה העיקרית (אך לא היחידה בשום פנים) עם האיטניום הייתה [[זמן אחזור|זמן האחזור]] (latency) הגבוה במיוחד של מטמון השלב השלישי שלו, אשר גרם להפחתה דרמטית ברוחב הפס הניתן לשימוש. אינטל נאלצה להשתמש בפתרונות עוקפים לתכנון הבא שלהם, ובאותו זמן הורידה את זמני האחזור של המטמון הראשי והמשני למינימום של כל תכנון מודרני (פרט ל־Power4 של IBM). כמו כן, הם שדרגו את אפיק בעל 64-ביט ו-266-מגה-הרץ של האיטניום לאפיק של 128-ביט עם 400 מגה-הרץ, דבר ששילש את רוחב הפס של המערכת.
שורה 36:
כשנה מאוחר יותר שוחרר תכנון איטניום 2 משופר, בגרסאות של 1.5 ג'יגה-הרץ עם 6 מגה-בית L3, 1.4 ג'יגה הרץ עם 4 מגה-בית, ו־1.3 ג'יגה הרץ עם 3 מגה-בית. בזמן השחרור, גרסת ה־1.5 ג'יגה-הרץ השיגה את התוצאות הגבוהות ביותר של SpecFP ו־SpecInt למעבדים בודדים, מבין כל השבבים המופצים.
 
החברים ממשפחת איטניום ששוחררושיצאו לאור ברבע השלישי של [[2003]] הם גרסה מוזלת של איטניום 2 עם 1.4 ג'יגה-הרץ ו־1.5 מגה-בית זיכרון L3, וגרסה חסכונית בחשמל עם תדירות שעון של 1 ג'יגה-הרץ עם 1.5 מגה-בית. הראשון מיועד לתחנות עבודה זולות ואשכולות HPC (מחשבים בעלי ביצועים גבוהים), והאחרון מיועד ל[[שרת בליידלהב|שרתי בליידלהב]] ומחשבים "קומפקטיםקומפקטיים" אחרים.
 
בזמן שנמשכים המאמצים לשפר את מהירות ההרצה של קוד x86, הוא נותר עדיין איטי מדי למטרות רבות. החשיבות של תפקודיות ה־x86 נתונה לוויכוח – מעט מאוד אנשים קונים מערכות איטניום כדי להריץ קוד x86. אולם, אינטל מתכננת להחליף את יחידת החומרה האחראית על תרגום x86 עם חבילת תוכנת הדמיה (emulation) (ברוח FX!32 ל-[[DEC Alpha]] של חברת דיגיטל). בעקבות כך, צפויה הרצה מהירה יותר של קוד זה והורדת סיבוכיות שבב. לשבבים עם רכיבי תוכנת הדמיה יש תקדים במחשוב עסקי, למשל במכונות VAX ו־S/390.
 
ייצור ופיתוח מספר ארכיטקטורות מעבדים נעצרו לטובת האיטניום. [[DEC Alpha]] של HP ומשפחת [[PA-RISC]] עומדים לפרוש לטובת חומרת האיטניום. HP מתכננת לתמוך לעוד 5 שנים בארכיטקטורות הישנות שלה, החל משנת 2003. SGI תכננה במקור לבטל בשלבים את ארכיטקטורת [[MIPS]] למעבדים לטובת האיטניום מהר ככל האפשר, אולם תוכניותיה כרגע אינן ברורות, ופיתוח של מוצר בעל שתי ארכיטקטורות צפוי לעתיד הקרוב. ייצור איטניום של SGI מוכר היטב, אולם טכנולוגיית [[IRIX]] והבסיס הקיים הם בעלי חשיבות רבה.
שורה 44:
תמיכת התוכנה השתפרה מאז שחרורו של איטניום 2. בגרסה זו נעשה שימוש ב [[Intel QuickPath Interconnect]].חלק ממערכות הפעלה שהוסבו הן [[HP-UX]], [[גנו/לינוקס|לינוקס]] ו[[חלונות]] של [[מיקרוסופט]]. כמו כן [[OpenVMS]] ו־[[FreeBSD]] בשלבי הסבה לאיטניום. HP מתכננת להעביר את לקוחות Tru64 ל־HP-UX על איטניום, במקום להסב אותה לאיטניום. קיימות הסבות של [[אורקל (בסיס נתונים)|מסד הנתונים Oracle]] ו-[[DB/2]], בין היתר.
 
מספר הפצות (כגון [[Red Hat Enterprise Linux|רד האט]]{{הערה|[http://insidehpc.com/2009/12/21/red-hat-drops-itanium-support/ דיווח שרד־האט לא תתמוך במעבדי איטניום בגרסה 6, אשר צפויה לצאת בסוף .2010]}} ו[[אובונטו]]{{הערה|[https://lists.ubuntu.com/archives/ubuntu-devel-announce/2010-June/000722.html דיווח שאובונטו לא תתמוך יותר במעבדי איטניום החל מגרסה 10.10, אשר צפויה לצאת באוקטובר 2010]}}) הכריזו על הפסקת התמיכה בו בגרסאות עתידיות.
 
==בעיות==
ב-[[2002]], האיטניום הוא פרויקט המחשבים השני היקר ביותר בהיסטוריה, שני רק ל-[[IBM System/360]] (אשר, יש לציין, היה הצלחה מסחררת). אולם, ישנם ספקות רבים בקשר לעתידו של הפרויקט, בעיקר בגלל שתי בעיות.
 
הראשונה היא שהיתרונות בפשטות, אחת מהמטרות הראשיות של תכנון VLIW, אינם בולטים למדי באיטניום. לאיטניום מהדור ה־2 יש כמות אדירה של טרנזיסטורים, 221 מיליון במספר, אשר דורשים הספק של 130 [[ואט]]. בשביל תקציב דומה, ה[[IBM POWER|-IBM POWER]] מאפשר 4 מעבדי 64-ביט על רכיב עיבוד אחד. אולם, בעיית הכוח הדרוש רק מתחילה לקבל יחס, נכון ל-2003, בעקבות הוספה של עוד ועוד זיכרון מטמון מסוג L3, וספירתוכמות הטרנזיסטורים רק עולה.
 
השנייה היא - תכנון המהדר אשר מאפשר לאיטניום להגיע למקסימום הביצועים שהוא יכול לבצע הוכיח את עצמו כמשימה קשה, וסוגיה רצינית ביותר. שיפורים מבוצעים בהצבה, אולם הסבת תוכנה לאיטניום קיבלה מוניטין של בעלת קשיים רבים.
 
השלב הבא במשפחת איטניום יהיה כנראה איטניום 2 עם 9 מגה-בית זיכרון מטמון L3 ותדירות שעון 1.8 ג'יגה-הרץ. גרסה של שבב זה תשתמש ככל הנראה באפיק ראשי בתדירות של 667 מגה-הרץ. לאחר מכן, בשנת 2005 צפוי לצאת תכנון בעל שם הקוד [[Montecito]] אשר יהיה עם ליבה כפולה וביליון טרנזיסטורים. לאחריו, צפוי לצאת בסוף שנת 2008 שבב בעל שם הקוד [[Tukwila]] אשר על תכנונו עובדים מהנדסים רבים מפרויקט Alpha EV8 המבוטל ואשר ככל הנראה יהיה בעל ביצועים גבוהים פי 10 ממעבד איטניום 2 הנוכחי (בעל תדירות השעון 1.3 ג'יגה הרץ ומעלה).מעבד הביניים הוא MONTVAILE, הנמכר היום ומגיע להשיגיםלהישגים משמעותיים טכנולוגיים וכן במונחי TCO .
 
מבקרי המעבד איטניום כבר כינו אותו "Itanic". אינטל צפויה להיות במצב מסובך אם מעבד האיטניום יהיה אכזבה, כיוון שהצורך בארכיטקטורה בעלת 64-ביט לשרתים מסחריים רק גובר, והצורך בארכיטקטורה כזו ב[[מחשב אישי|מחשבים אישיים]] הוא במרחק של מספר שנים בלבד.
שורה 61:
ארכיטקטורת [[AMD64]] של חברת [[AMD]] היא כנראה האיום האמיתי הגדול ביותר לאינטל בנוגע לארכיטקטורת 64-ביט. AMD64 ממשיכה את ההתנהלות המוקדמת של חברת אינטל דווקא בנוגע להרחבות ארכיטקטורה בלי להוריד את ה[[תאימות לאחור]], החל מ[[Intel_8080|8080]] (8-ביט), דרך 16-ביט ([[Intel_8086|8086]]), ולבסוף מ־16-ביט ל־32-ביט ([[Intel_80386|80386]] ועד לפנטיום). ארכיטקטורת AMD64 מרחיבה את ארכיטקטורת x86 בעלת 32-ביט על ידי הוספת [[אוגר (מחשבים)|אוגרים]] של 64-ביט, עם תאימות מלאה למצבי 32-ביט ו־16-ביט לתוכנות ישנות. מערכות AMD64 יצאו לשוק באמצע שנת 2003.
 
הביצועים שלו טובים למדי, אולם המעבד, הנקרא [[Opteron]], נראה כמתחרה יותר לשבבי השרתים בעלי 32-ביט של אינטל – המערכת הגדולה ביותר שאינה מתקבצתבאשכול (clustered) הנמצאת בשוק מכילה 4 מעבדים (לעומת 64 של איטניום 2) ומערכות ההפעלה לשרתים המתאימות היחידות כרגע הן Novell NetWare, [[גנו/לינוקס|לינוקס]], [[NetBSD]] ו־[[FreeBSD]].
 
כישלון האיטניום ישפיע רבות על יצרנים כמו HP, אשר הצהירו שהם נוטשים את שתי ארכיטקטורות המעבדים שלהם - [[DEC Alpha|Alpha]] ו-[[PA-RISC]]) - לטובת האיטניום.
 
אף על פי זאת, עם אימוץ AMD64 על ידי יצרנים כמו [[סאן מיקרוסיסטמס]] ו-HP, אינטל שיחררההוציאה לאור ב[[פברואר]] [[2004]] את [[IA-32e]], אשר מערך ההוראות שלו תואם לחלוטין עם AMD64.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/איטניום"