דוקטרינה צבאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכיפת ברזל
מאין תקציר עריכה
שורה 28:
* '''הכרעה''' - בכל עימות יש להכריע את האויב באופן מהיר וחד משמעי, תוך העברה מהירה של העימות לצד התוקף, גם כדי להכריע אותו, וגם כדי לצמצם נזק לאוכלוסייה המקומית. על פי [[יצחק בן ישראל]], כיוון שישראל איננה יכולה לכבוש קרקעית את המדינות השכנות או לשבור את רצונם, ולהגיע לניצחון צבאי מוחלט, בכל עימות היעד האסטרטגי הוא לא רק להכות את האויב אלא להכריע אותו ול"הוריד אותו על הברכיים", כדי להגדיל את כושר ההרתעה לפעם הבאה. יש לבנות צבא גדול יחסית לגודל האוכלוסייה, מהמקובל בעולם, ובעל יתרון איכותי באנשים, בציוד ובאמצעים הטכנולוגיים, כדי לגשר על הפער הכמותי, וליצור צבא שיכול להתעמת באופן מוצלח עם צבאות האויבים בכל עימות, כאשר אופציה של הפסד איננה יכולה לבוא בחשבון. חלקו הגדול צריך להיות בנוי כ"כוח מחץ", שאפשר להטילו לקרב במהירות.
 
* '''התגוננות''' - דו"ח מרידור הוסיף מרכיב רביעי של התגוננות. כאשר האיום של פלישת צבאות סדירים הצטמצם ואיומים של נשק גרעיני ושל ארגוני טרור התרבו. יסוד ההתגוננות אמור לתת מענה להתקפות על ישראל ממדינות מרוחקות המחזיקות טילים בליסטיים, וארגוני טרור כמו [[חזבאללה]] וחמאס. האמצעים ליסוד זה הנםהם אמצעים מדיניים (כמו בלוב ובניסיון נגד איראן), צבאיים-הגנתיים (כדוגמת טיל החץ), צבאיים התקפיים (כמו סיכול בעיראק ובסוריה), לצד מיגון האוכלוסייה האזרחית והגברת חוסנה.
 
על פי [[דן מרידור]] בהרצאה ב-2011, יש להוסיף הגנה על אזרחי ישראל מירי תלול מסלול, של ארגוני טרור שמחזיקים ארסנל של רקטות וטילים (באמצעות אמצעים צבאיים הגנתיים כמו [[כיפת ברזל]] ושרביט קסמים), ואיום הטילים נגד טנקים לטווח ארוך[3].