רווחת בעלי חיים – הבדלי גרסאות

בעבר, אנשים רבים התכחשו לעצם קיומה של [[תודעת בעלי חיים]] וסברו שניתן להתעלם מצרכיהם. רבים שהלכו בעקבות [[רנה דקארט]] היו בדעה זו, למרות שקוטינגהם (1978) [https://web.archive.org/web/20080227041440/http://www.adelaide.edu.au/ANZCCART/resources/AnimalExperimentation.pdf] טען שדקארט עצמו לא החזיק בדעה זו.

 

 

מספר תאורטיקנים בתחום זכויות בעלי־החיים, שהבולטים בהם הם [[טום ריגן]] ו[[גארי פרנציון]], הביעו ביקורת על העיסוק ברווחת בעלי־חיים, בטענה ששיפור משמעותי במצב בעלי־החיים יכול לבוא אך ורק מביטול של תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, והניסיון להביא להכנסת שיפורים חלקיים בתנאי המחיה של בעלי־חיים תוך אי ביקורת על עצם השימוש בהם בצורה פוגענית, מסיט את תשומת הלב מהמאבק למניעה מוחלטת של הפגיעה בהם, ומעניק לגיטימציה למצב הקיים. על אף זאת, ארגונים רבים לזכויות בעלי־חיים, כמו [[אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים|PETA]] או [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]], התומכים בביטול תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, מעדיפים, מטעמים [[פרגמטיזם|פרגמטיים]], לתמוך בקידום רפורמות לשיפור מצבם של בעלי־החיים, אשר עשויות להביא שיפורים משמעותיים יותר במצבם של בעלי־החיים לטווח הקצר, כמו גם לייצר מודעות בקרב הציבור לנושא זכויות בעלי חיים.