יוסי דגן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
הרחבה |
||
שורה 27:
יוסי דגן גדל בשכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]]. בכיתה ט' עבר עם משפחתו ל[[שבי שומרון]]. הדריך ב"[[בני עקיבא]]" והצטרף ל"נוער [[מולדת (מפלגה)|מולדת]]", שימש כיו"ר נוער מולדת והיה בקשר הדוק עם ראש המפלגה [[רחבעם זאבי]]. דגן הוא בוגר מחזור א' של [[דרכי נועם (רשת מוסדות חינוך)|הישיבה התיכונית דרכי נועם]] ב[[פתח תקווה]] ולאחר מכן גם של [[ישיבת ברכת התורה (שבי שומרון)|ישיבת שבי שומרון]], והוא למד תקופה קצרה ב[[ישיבת ניר קריית ארבע]]. שירת בצה"ל והוא בדרגת סרן במילואים. הוא בעל תואר ראשון ב[[משפטים]] מ[[הקריה האקדמית אונו]] ו[[תואר שני]] במשפטים מ[[אוניברסיטת בר-אילן]] והוא [[מגשר]] מוסמך.
===תקופת שא-נור
לאחר סיום שירותו הצבאי היה ממקימי הגרעין הדתי בהתנחלות [[שא נור]] שבצפון השומרון. שא נור הוקם ככפר אמנים ולאחר פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] עזבו רוב התושבים את המקום
במקביל פעל דגן עם קבוצת חברים, בהם שולי הר מלך הי"ד, לחיזוק הגרעין הדתי שעלה לחזק את הישוב חומש, ואף יזם יחד איתם את הקמתה של ישיבה חקלאית לחיזוק המקום. שולי הר מלך נרצח בסיומה של שיחת טלפון עם יוסי דגן, אותה קיימו כששולי ורעייתו לימור נסעו ברכבם מבית הוריו של הרמלך לביתם בחומש.
לאחר ההכרזה על [[תוכנית ההתנתקות]] על ידי [[ראש ממשלת ישראל]] [[אריאל שרון]] הצטרף דגן למתנגדים להסכם ושימש כעוזר מנהל מטה המתנגדים לתוכנית לקראת "משאל מתפקדי הליכוד" שבו רוב המתפקדים הצביעו נגד יישום התוכנית והפך לאחד המובילים בראשי הנאבקים נגד עקירת הישובים. למרות ההצבעה התוכנית יצאה אל הפועל תוכנית ההתנתקות של שרון להמשיך בהתנתקות, ודגן הוביל את המאבק בעקירה בצפון השומרון – עד ליום הפינוי עצמו, שם התבצרו דגן וחבריו לישוב על גג המצודה העתיקה, יחד עם דמויות כמו הרב דב ליאור, ח"כ פרופ' אריה אלדד, ח"כ לשעבר, אליקים העצני ח"כ יחיאל חזן ורבנים. האחרונים שפונו במסגרת עקירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, היו המתבצרים על גג המצודה בשא-נור ואנשים נוספים בחומש הסמוכה.
=== '''"חומש תחילה" והמאבק לשיבה לישובים''' ===
לאחר יישום התוכנית ומלחמת לבנון השניה היה דגן ממקימי מטה הפעולה "[[חומש תחילה]]" ביחד עם אנשי מילואים שחזרו מהמלחמה, מטרתו של הארגון היתה להחזיר את ההתיישבות היהודית ליישובי צפון השומרון שפונו אך נותרו בשטח בשליטה ישראלית מלאה.
"חומש תחילה" הורכבה מגרעין של למעלה מ-40 משפחות מחומש ומשא-נור, וסביבן כ-11 ארגוני ימין חוץ פרלמנטריים. הארגון קיים תהלוכות ענק לחומש, תוך שבירת האיסור להגיע לישובים שנעקרו.
העליות שהתקיימו: חנוכה 2006 – 1,500 איש. פסח 2007 – 5,000 איש, שהצליחו לשהות בחורבות ביושב חומש 3 ימים, עד שפונו יום העצמאות – 15,000 איש שצעדו לחומש, כשבראשם צועד יחד עם דגן פרופ' ישראל אומן, שקיבל זמן קצר לפני כן את פרס הנובל. קיץ 2007 – שנתיים לגירוש –אלפים שהגיעו לחומש. מאז פועלת בהריסות הישוב חומש ישיבה ומתקיימים ארועים ציבוריים רבים, עם אלפי משתתפים ובראשם, יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין, שרים רבים ועשרות חברי כנסת.
דגן מוביל גם בתפקידו את הדרישה לחזור ישובים שנעקרו, בארועים המוניים, בעבודה פרלמנטרי ובמאמרים. בין השאר פרסם מאמר על עץ ששתל בשא-נור קודם לעקירת הישוב והוא עוקב ובודק את צמיחתו עד היום, כסמל לרצון ולתקוה להקים את ישובי צפון השומרון שנעקרו מחדש.
בשנת 2008 היה אחד ממייסדי [[ועד מתיישבי השומרון]]. דגן הוא חבר [[מרכז הליכוד]] מאז שנת 2012.
===חבר המועצה===
| |||