הבהלה לזהב (אוסטרליה): הבדלים בין גרסאות

מ
קישורים פנימיים
מ (קישורים פנימיים)
מסוף שנות הארבעים התחילו להרבות מקרי מציאת הזהב ב[[ניו סאות' ויילס]] וב[[ויקטוריה (אוסטרליה)|וויקטוריה]], והשמועות החלו להתפשט באוסטרליה, אך עדיין לא נוצרה בהלה של ממש לזהב.
 
בשנת [[1851]] החלה הבהלה ההמונית לזהב כאשר מחפש זהב מקומי טען כי מצא זהב ב[[ניו סאות' ויילס]]. הוא קרא למקום [[אופיר]], על שם [[אופיר|המקום ממנו הביא]] [[שלמה המלך]] זהב ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. לאחר שמונה חודשים נמצא זהב גם בוויקטוריה, וגם שם החלה בהלה לזהב.
 
השמועה על מציאת זהב נפוצה, ומשכה אל אוסטרליה מהגרים רבים מכל רחבי העולם. בין השנים [[1845]] ל-[[1896]] גדלה אוכלוסיית אוסטרליה מ-400,000 ללמעלה ממיליון.
בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו למצוא זהב במקומות שונים באוסטרליה המערבית, מה שגרם לגידול קל באוכלוסייה באזורים אלו, אך השפעת מציאות אלו הייתה מקומית בלבד. בשנת [[1894]] מצאו שלושה מהגרים [[אירלנד|איריים]] מאה אונקיות זהב במקום בו שוכנת כיום העיירה [[קלגורלי]], והדבר הביא לבהלה לזהב שמשפיעה על אוסטרליה המערבית עד היום. תוך שלושה ימים הגיעו למקום 750 מחפשי זהב, ורבים החלו מחפשים גם באזורים אחרים בסביבה. שמועות שווא ודיווחים מוגזמים על מציאת זהב נפוצו, ומחפשים רבים מתו ב[[צמא]] או מ[[מחלה|מחלות]] לאחר שהגיעו לחפש זהב ב[[מדבר]] ה[[טמפרטורה|חם]] והיבש בחיפזון וללא הכנה מתאימה.
 
חיפושי הזהב הובילו לגידול ניכר באוכלוסייה של אוסטרליה המערבית, לייסוד של העיירות [[קלגורלי]]-בולדר וקולגרדי, ולבניית הפרויקט השאפתני של צינור ה[[מים]] מ[[פרת']] לעיירות אלו, צינור מים שפועל גם כיום ומאפשר התיישבות של כמאה אלף איש באזור מדברי זה. פסל של פדי הנאן, מוביל השלישייה האירית, הוצב בעיירה קלגורלי, ועל שמו נקראים הרחוב הראשי של העיירה ופרבר שלה.
 
==ראו גם==