מהר"ם מרוטנבורג – הבדלי גרסאות

ד"ר [[שילה פכטר]] ו[[אביחי אלוני]] ערערו על מסורת הדורות המקובלת וטענו כי המהר"ם לא הביע התנגדות לשחרורו תמורת כופר. הטענה נשענת על כך שתיאור סירובו של המהר"ם מופיע לראשונה אצל ה[[מהרש"ל]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] (כ-250 שנים לאחר האירוע), ובלשון מעורפלת "שמעתי...", וכי ההתנגדות לשחרור אינו מוזכר בסיפור הכליאה שעל [[מצבה|מצבת]] המהר"ם ולא במקורות אחרים, כדוגמת צוואת רבי יהודה בנו של [[רבנו אשר|הרא"ש]], ואף לא בתיאור המפורט של כליאת המהר"ם שהתגלה בשנת [[1616]] בבית הכנסת החרב בוורמס{{הערה|1=מנהגות וורמיזא, ירושלים תשמ"ז, עמ' רנ"ב הגהה ג'}}. מחברי המאמר שיערו שהמיתוס צמח כדי לחפות על טראומת כישלונן של הקהילות לשחרר את המהר"ם{{הערה|1=ד"ר שילה פכטר, אביחי אלוני, מקור ראשון - מוסף שבת, כ"ה בתשרי תש"ע, 16.10.09, עמ' 11}}. על דבריהם ערערו הרב [[איתם הנקין]]{{הערה|איתם הנקין, שם[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=58220#p=309&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= עיון מחודש בפרשת שביו של מהר"ם מרוטנבורג ופדייתו לקבורה], '''[[ירושתנו]]''' כרך ה', תשע"א, עמ' שי"א}}, הרב פרופ' [[נריה גוטל]]{{הערה|1=הרב פרופ' [[נריה גוטל]], מקור ראשון - מוסף שבת, כ"ו בחשוון תש"ע, 13.11.09, עמ' 8}} והרב [[יעקב מדן]] שהסתמך על [[אפרים אלימלך אורבך|פרופ' א"א אורבך]], שקיבל את המסורת{{הערה|1=הרב יעקב מדן, מקור ראשון - מוסף שבת, י"ב בחשוון תש"ע, 30.10.09, עמ' 10. ראו: א"א אורבך, בעלי התוספות, כרך ב', עמ' 542-547.}}. לטענתם, באותה פסקה של המהרש"ל, תחת לשון "שמעתי", צוינה מסורת נוספת, אשר הוכחה כמהימנה על פי מקורות בלתי-תלויים{{הערה|שם. וראו [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2703832&forum_id=19616 דיון בפורום,] כולל צילום המאמר והתגובות}}.