סולם ריכטר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (), {{תמונה להחלפה}} |
שיפורים ותוספות בהסבר להמחשה ובטבלת האפקטים |
||
שורה 8:
הבסיס למדידה הוא תנודה של [[סייסמוגרף]] (מסוג מסוים) במרחק של 100 ק"מ ממוקד הרעש. מגניטודה של 1.0 בסולם ריכטר היא תנודה של מאית מיקרון. מגניטודה של 2.0 היא תנודה של עשירית מיקרון. מגניטודה של 3.0 היא תנודה של [[מיקרון]] וכן הלאה. כאמור, כמות האנרגיה המשתחררת בין דרגה אחת לשנייה בסולם ריכטר שקולה לפי 30 מהדרגה הקודמת. לכל רעידת אדמה מגניטודה אחת בלבד והיא תמיד מתייחסת רק למוקד הרעש. לסולם ריכטר אין סף עליון תאורטי, ואין סף תחתון{{הערה|מכיוון שריכטר בחר את נקודת האפס של הסולם כזו שמתארת את כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד הרעידה הסטנדרטית שבחר (כמו האפס בסולם צלזיוס), הרי כמתואר לעיל, תמיד תוכל להיקלט רעידת אדמה החלשה יותר מהחלשה ביותר שנמדדה עדיה. כך גם לגבי הסף העליון. ברם, לגבי הסף העליון ניתן לומר שקרום כדור הארץ לא יוכל לאצור בתוכו כמות אנרגיה שתספיק לגרום לרע"א בגודל 10 - האנרגיה תשתחרר הרבה לפני כן.}}.
לצורך המחשה, ניתן להסביר בצורה איכותנית משהו את שיטת המדידה, בעזרת ה[[איור]] שמשמאל. ה[[סקאלה]] השמאלית באיור מסמנת את הפרשי הזמנים בין הגעת גלי ה-P לתחנה הסייסמוגרפית, להגעת גלי ה- S לתחנה. המשמעות של הפרש זמנים זה היא כאמור מרחק התחנה ממוקד הרעידה. על כן לאורך הסקאלה הזו יש גם את סימון הפרשי הזמנים, וגם את משמעות המרחק של כל הפרש. הסקאלה הימנית היא גודל המשרעת המקסימלית (במילימטרים) של הסייסמוגרמה שנקלטה בתחנה (גודל המשרעת מבטא את כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד כפונקציה של המרחק ממנו). הסייסמוגרמה בראש האיור מציגה גודל מקסימלי של 23 מ"מ והפרש זמנים בין הגעת גלי P לגלי S של 24 שניות. נסמן על הסקאלה הימנית את הערך של 23 מ"מ, ועל הסקאלה השמאלית את הערך של 24 שניות ונחבר את שתיהן ב-ישר. הנקודה בה יחתוך הישר את הסקאלה שקבע ריכטר (במרכז האיור) יהיה הגודל בסולם ריכטר, ובמקרה שלנו, 5 בסולם ריכטר. בכל תחנה בכדור הארץ שתקלוט את הרעידה באופן תקין, תתקבל אותה מגניטודה:
המגניטודה הגדולה ביותר שנמדדה אי פעם הייתה בסדרת רעידות אדמה במגניטודה 9.5 ב[[צ'ילה]] בשנת [[1960]]. [[רעידת האדמה בוואלדיביה (1960)|רעידה זו]] גרמה ל[[צונמי]] בגובה 11.5{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://earthquake.usgs.gov/earthquakes/eventpage/official19600522191120_30/impact|הכותב=המכון הגאולוגי האמריקאי USGS|כותרת=
שורה 14:
|אתר=|תאריך=}}}} מטרים שחצה את כל [[האוקיינוס השקט]] והכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט ואת [[אוסטרליה]], והגיע עד מזרח [[יפן]].
הטבלה הבאה מציגה את תיאור הנזק האפשרי של רעידות אדמה לפי סולם ריכטר באתרים נבחרים ובעיקר בקרבת האפיצנטר:
{| class=wikitable
שורה 62:
| אפית (Epic)
| 10 ומעלה
| מעולם לא נמדדה ו/או תוארה בכתב
|
|}
| |||