המצור על ירושלים (70) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 374:
מספר פרטים בתיאורו של יוספוס נראים כלא סבירים: התלקחותו מלפיד אחד בלבד של מבנה מאסיבי כל כך העשוי מאבן ומתכת, וההפרה המופגנת של פקודת טיטוס על ידי החיילים. בנוסף על כך, אין שום אזכור לחרטה כלשהי מצד אספסיאנוס וטיטוס על שריפת המקדש והם אף חגגו את המאורע במצעד הניצחון ברומא, בו נישא תיאור חזותי של המקדש הנשרף.{{הערה|שם=מבוא מאת פרייס 50}}
 
דיו קסיוס מתאר את הקרבתם העצמית של היהודים בקרב על [[הר הבית]]: "היהודים...כאילו מצאו פיסה של מזל טוב נדיר בכך שבאפשרותם להילחם בקרבת המקדש וליפול על הגנתו...ולמרות שהם היו רק קומץ הנלחם נגד כוח שעולה עליו בהרבה, הם לא נכבשו עד שחלק מהמקדש הועלה באש. אז הם קיבלו את מותם ברצון, חלקם משליכים עצמם על חרבות הרומאים, חלקם הורגים זה את זה, אחרים לוקחים את חייהם שלהם, ואחרים קופצים אל תוך הלהבות... זה היה ניצחון וישועה ושמחה עבורם על כך שהם מתו יחד עם המקדש".{{הערה|דיו קסיוס, '''היסטוריה רומית''', [https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/65*.html#6 ספר 6665, פרק 6, סעיפים 3-2].}} יוסף בן מתתיהו מספר על שניים מנכבדי הכוהנים שניתנה להם האפשרות לעבור אל הרומאים ולהינצל, אך בחרו בגורל עמם והפילו את עצמם אל תוך אש שריפת המקדש.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ו', פרק ה', פסקה א', סעיף 280.}}{{ש}}
דיו קסיוס סבור ש"ירושלים נחרבה בדיוק ביום סטורן",{{הערה|דיו קסיוס, '''היסטוריה רומית''', [https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/65*.html#7 ספר 65, פרק 7, סעיף 2].}} כלומר ב[[שבת]], אולם הוא אינו מבחין בתיאורו בין השלבים השונים בנפילתה של העיר.{{הערה|M. Stern, '''Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol.2, CXXII. Cassius Dio, p. 377|שמאל=כן}}