כלכלת ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מגפת הקורונה (2019–2020) ⭠ מגפת הקורונה (באמצעות WP:JWB) |
מ הסרת הערה לא מבוססת ולא אנציקלופדית תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 39:
כאשר קמה מדינת ישראל, היו נושאי התפקידים הבכירים בכירי [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל]] שגישתם הייתה כמותית בנוסח "עוד [[דונם]] ועוד עז" ובנוסף גישה ריכוזית [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]{{הערה|ביזפורטל, [http://www.bizportal.co.il/bizpoint-sponsored/news/article/522705 חלוקת העושר], 4.5.17}}. מכאן החשיבות שניתנה באותה תקופה (על ידי [[לוי אשכול]] ו[[פנחס ספיר]]) להקמת [[תעשייה|תעשיות]] עתירות עבודה תוך חיזוק ה[[איגוד מקצועי|איגוד המקצועי]] שהיה רתום אף הוא לאידאולוגיה התעשייתית. ניסיונות ניצול [[משאבי טבע]] והגדלת השטח ה[[חקלאות|חקלאי]] המעובד, הן על ידי [[ייבוש החולה]], הן על ידי הקמת [[מושב]]ים ופיתוח חבלי ארץ כמו [[חבל לכיש]] וה[[תענכים]] והן על ידי [[המוביל הארצי]] ומפעלי מים אחרים והן על ידי עבודות ציבוריות רחבות היקף ובניית מבנים לשימוש פרטי ולשימוש ציבורי בכל הארץ. גישה זו המזוהה עם גישת [[המהפכה התעשייתית]] עזרה לפתח את ישראל ולייצר מקורות [[תעסוקה]], יש ויכוח האם התאימה מדיניות זאת למדינת ישראל הן בשל אופיים ה[[יזמות|יזמי]] של תושביה, הן עקב גודלה הקטן שלא איפשר ניצול יתרונות לגודל והן בשל ה[[עיור]] שהתרחש. למרות הביקורת הרבה המשק הסוציאליסטי צמח במהירות בשנות ה-60 וה-70.
במחצית הראשונה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] הסתיימו כמה פרויקטים שמומנו בכספי ציבור ובמלוות וביניהם השלמת המוביל הארצי, השלמת השלב הראשון של [[נמל אשדוד]] ורגיעה בתחום הבנייה למגורים. התוצאה הייתה מיתון. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היו שוב ביקושים בתחום הבנייה, שעזרו להוציא את ישראל מהמיתון, אולם זו הייתה גם תקופת תחילת "הגל השלישי", שלפי [[אלווין טופלר]] הוא מעבר מכלכלת התעשייה הכבדה לכלכלה המבוססת על ידע ותחכום. עידן הגל השלישי דרש יזמים בעלי קשרים כלל-עולמיים, חריגה מהמוכר והמקובל וכושר אלתור
===קום המדינה===
|