עזריה – הבדלי גרסאות

המושב נוסד ביום [[30 באוקטובר]] [[1949]] על ידי גרעין [[התיישבות]] [[ירושלים|ירושלמי]], בין המייסדים היו חברי [[ארגון יעזק]] - '''י'''הודים '''ע'''ולי [[זאח'ו|'''ז'''אכו]] [[כורדיסטן|'''ק'''ורדיסטן]]{{הערה|{{הד המזרח|יצחק זיו אב|האדמה הצמאה|1950/04/14|01200}}}}, [[תנועת המזרחי]] וכן משוחררי [[ צה"ל]] בוגרי [[מלחמת העצמאות]]{{הערה|1=http://www.azarya.org/about.htm}}.

 

 

המייסדים הגיעו לאזור חורבות הכפר הערבי [[אל-בריה]]{{הערה|1=עד למלחמת העצמאות היה במקום הכפר הערבי אל-בריה, البرّيّة, שהיה ממוקם בנ"צ 1423.1440 (רשת ישנה) ותואם היום את המיקום של מרכז היישוב [[בית חשמונאי (יישוב)|בית חשמונאי]] הגובל בעזריה}} שננטש על ידי תושביו שברחו ממנו ב[[מלחמת העצמאות]]. הקבוצה מנתה כ-28 משפחות שהגיעו מירושלים ומארגוני התיישבות שנוסדו טרם [[הקמת המדינה]]. מוצאם של המתיישבים היה מכורדיסטן, [[עיראק]], [[איראן|פרס]], [[סוריה]] ו[[טורקיה]], שעלו לארץ עוד לפני מלחמת העצמאות. בכך היו המתיישבים דומים לאלו של תנועת [[מן העיר אל הכפר]] שהוקמה לאחר יותר משנתיים, ב-1952.

בתחומי המושב היה מספר רב של [[בור מים|בורות מים]] ו[[באר מים|בארות מים]] שהיו חלק מהכפר הערבי אל-בריה, אולם כל אלו נסתמו במהלך השנים מטעמי בטיחות. השרידים היחידים הקיימים במושב עזריה לכפר הערבי ששכן במקום עד למלחמת השחרור הם שני [[בנייה|מבנים]], האחד מבנה [[בטון]] המשמש כמחסן ועליו עדיין ניתן להבחין בפגיעות ירי, ומבנה עשוי [[אבן לבנייה|אבן]] אשר ככל הנראה שימש כ[[בית ספר|בית הספר]] של הכפר הערבי.

 

 

ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נקלעה המושב לקשיים כלכליים ולקח חלק ב[[הסדר חובות המושבים]], שלאחריו נותרו ביישוב מספר קטן של [[משק חקלאי|משקים חקלאים]] פעילים בתחום לול, רפת, גידולי שדה ו[[כרם|כרמים]]. במסגרת המאמצים למציאת פתרון לבעיית חובות המושב, הוחלט על מכירת זכויות בקרקע חקלאית שקיבלה ה[[אגודה שיתופית|אגודה השיתופית]] של המושב, לטובת הרחבה קהילתית, על פי החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל. בעקבות [[בג"ץ הקרקעות]], עתירה שהגישה בשנת [[2001]] על ידי [[הקשת הדמוקרטית המזרחית]], בוטלה הזכות של מושבים לקבל אחוזים מערך הקרקע לאחר ל[[שימוש חורג (תכנון ובנייה)|שינוי יעוד של קרקע חקלאית לבנייה]]. האגודה השיתופית של המושב עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את [[מינהל מקרקעי ישראל]] להתיר למושב לסיים את שיווק המגרשים הכלולים בתוכנית ההרחבה שלו{{הערה|({{הארץ|מאת אליסה אודנהיימר|מושב עזריה לבג"ץ: מינהל המקרקעין מונע שיווק מגרשים הכלולים בתוכנית ההרחבה|1.828709|2 באוקטובר 2002}}}}.