משתמש:HaShumai/חתירה לקונצנזוס – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
האגדה מספרת שבויקיפדיה האנגלית אין "ספירת אצבעות" בדפי שיחה, והחלטות במקום זה מתקבלות בחתירה להסכמה וקונצנזוס. החדשותהמשמעות המרעישותהחשובה האפשריותשעשויה הןלהיות לכך, היא שיש פתרון אפשרי לדיונים בהם נוצרים 2 מחנות כאשר כל צרצד מתבצר בעמדתו והדיון תקוע ויכול להפתר רק בהצבעה שתבזבז את זמנם של ויקיפדים רבים, ועל הדרך לא פעם תעכיר את האווירה.
 
יצאתי לחקור את דרכי פתרון המחלוקות בויקיפדיה האנגלית, וקראתי את הדפים בנוגע ל[https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Consensus קונצנזוס] ול[https://en.m.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Closed_discussions סגירת דיונים], וניסיתיולהבין למצואמה הבדליםההבדלים בינינו לבינם שעשויים לאפשר פתרון כזה. בהשראת דפים אלו, תוךלצד דגשדיונים עלבביצה דבריםהמקומית שאפשראצלנו לשנות- פתחתי דף זה, שמטרתו להרהר באופן פומבי במספר פעולות שביכולתנו לנסות כדי להתקרבלשפר למנגנוןאת שיסייעהשיטה לקבלהבעייתית הקיימת לקבלת החלטות בקונצנזוסבדפי שיחה.
 
# ההבדל'''זו הראשוןלא הואהכמות, זו האיכות''' - עוד לפני הפעולות, אני רוצה להתעכב על שינוי גישה, או יותר נכון, שינוי מסויםבדגשים בדגשישל הגישה, בה פחות משנה כמה תומכים באפשרות מסוימת, לעומת כמה היא מגובה במקורות האיכותיים ביותר, וכמה היא משקפת את מדיניות ויקיפדיה, למשל, בנושא [[ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית|נקודת מבט נייטרלית]], או [[ויקיפדיה:מה_ויקיפדיה_איננה#מחקר_מקור|מחקר מקורי]]. בגישה זו, אין משמעות רבה אם יש טיעון חלש ולו 10 תומכים, לעומת תמיכה של 2 עורכים שמציגים עמדה שהיא בבירור יותר נייטרלית ומתוקפת במקורות. איך קובעים ומיישמים? על כך בהמשך.
מטרת דף זה להרהר באופן פומבי ברעיונות שעלו לי מתוך ניסיון לשים את הזרקור על הבדלים אלו, והנקודות שבהמשך משלבים את הדברים שקיימים בויקיפדיה האנגלית עם פרשנויות שלי ומחשבות שלי על התאמה אפשרית לויקיפדיה העברית.
# '''המטרה: הסכמה רחבה בדף השיחה''' - גם פה מדובר בשינוי גישה - במקום לנסות להשיג רוב, לנסות להציג את הגרסה של הערך שתקבל מקסימום תמיכה, אבל כאן אני רוצה להתקדם לפעולות. מאחר שהמטרה היא קונצנזוסחתירה לקונצנזוס, לבעליניתן הרשאותלעודד/לדכא כמופעולות מפעיליםשמסייעות/מדכאות ישהסכמה בהתאמה. ניתן לתת למפעילים סכמות לנסות ולקדם קונצנזוס אורגני, על ידי, ציטוט: "הטלת סנקציות על עורכים המפריעים לתהליך הקונצנזוס" (זהו ציטוט מהויקיפדיה האנגלית שאהבתי). כמו שאני מפרש את זה, זה אומר שאם פלוני מוסיף תוספת XYZ לערך, ואלמוני שמתנגד רק ל-X ומשחזר את הכל, זה לא בסדר והוא צריך להיות מוזהר, כי הדבר הראוי היה לשחזר רק את X באופן מנומק, ולהתקדם לקונצנזוס. כנ"ל התעקשות רק על פתרון אחד, והתנגדות למספר אפשרויות תוך הימנעות מהצעת חלופה נוספת. גם שחזורים חסרי נימוק רציני, שלא מאפשרים התקדמות לקונצנזוס, הם בעייתים ומפריעים לדעתי לתהליך הקונצנזוס, (עלויש פילהנחות דפיעורכים המדיניות,לנמק מצופהולייחס מפורשות0 מהעורכיםחשיבות ל"דעה" בלתי מנומקת. במקביל יש לעודד עורכים לבצע בשלב הראשון של הדיון מספר פעולות בניסיון להגיע לכיוון קונצנזוס, כמו הזמנת עורכים נוספים מלוח המודעות, או כתיבה מה מדברי הצד השני כן מקבלים, או משוב בונה אחר בסגנון של "המקור שלך לא בדיוק אומר את זה. אם היית מוצא מקור יותר מדויק היה על מה לדבר" או "זה ארוך מדי ומלא בפרטים שוליים. אם אתה יכול לזקק מזה רק משפט מרכזי יכול להיות כן רלוונטי לערך").
 
# '''מיון נימוקים''' - גישה מעניינת שיכולה לעזור למיקוד הדיון היא פיצול החוצה מהדיון (נניח, לתת-פרק) תגובות שלא תורמות לדיון, למשל, כשמשתמש חוזר על טענותיו, או כשמשתמש כותב תגובה כללית ולא מנומקת כמו "תומך בדעתו של X" (כי הרי עלינו להדגיש את האיכות ולא את הכמות) או אפילו מקרים בולטים של טענות הנשענות על עובדות לא מבוססות. פעולה כזו שעלולה להיתפס כאגרסיבית, חייבת להיות מלווה בהסבר כלשהו, נניח, תבנית אוטומטית שתפתח כל תת-פרק כזה שתבהיר מהן התגובות שמועברות ואילו תגובות כן יישארו בדיון הראשי.
# ההבדל הראשון הוא שינוי מסוים בדגשי הגישה, בה פחות משנה כמה תומכים באפשרות מסוימת, לעומת כמה היא מגובה במקורות האיכותיים ביותר, וכמה היא משקפת את מדיניות ויקיפדיה, למשל, בנושא [[ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית|נקודת מבט נייטרלית]], או [[ויקיפדיה:מה_ויקיפדיה_איננה#מחקר_מקור|מחקר מקורי]].
# בויקיפדיה'''מאגר האנגליתסוגרי ישנם אנשים שמטרתם לסגור הדיוןדיונים''' - לאכלי בהכרח בעלי הרשאות מיוחדות אחרות. בדפי המדיניות מצוין שזה יכולשעשוי להיות "כל עורךאפקטיבי נייטרלילחיזוק שלאהגישה היהשל מעורבסעיף בדיון1, ומקובלהוא עליצירת שנימאגר הצדדים".של אניעורכים לאשתפקידם בטוח"לסגור איךדיונים" זה(פירוט מיושםבסעיף שם בפועל, אבלהבא). בעיני רוחי דמיינתי רשימה בדף מיזם ייעודי, שבה יש אנשים שקיבלו את אמון הקהילה לסגירת דיונים (נניח,: מפעילים שכבר קיבלו אמון די דומה מהקהילה, לצד עורכים נוספים שהציעו מועמדותם לתפקיד הספציפי הזה וקיבלו את אמון הקהילה). גם העורכים השותפים לדיון, יכולים בעצמם להסכים על "סוגר דיונים" המקובל על כל הצדדים, גם אם הוא לא נמצא במאגר זה.
# מאחר שהמטרה היא קונצנזוס, לבעלי הרשאות כמו מפעילים יש סכמות לנסות ולקדם קונצנזוס אורגני, על ידי, ציטוט: "הטלת סנקציות על עורכים המפריעים לתהליך הקונצנזוס". כמו שאני מפרש את זה, זה אומר שאם פלוני מוסיף תוספת XYZ לערך, ואלמוני שמתנגד רק ל-X ומשחזר את הכל, זה לא בסדר והוא צריך להיות מוזהר, כי הדבר הראוי היה לשחזר רק את X באופן מנומק, ולהתקדם לקונצנזוס. כנ"ל שחזורים חסרי נימוק רציני, שלא מאפשרים התקדמות לקונצנזוס, הם בעייתים ומפריעים לדעתי לתהליך הקונצנזוס (על פי דפי המדיניות, מצופה מפורשות מהעורכים לבצע בשלב הראשון של הדיון מספר פעולות בניסיון להגיע לכיוון קונצנזוס, כמו הזמנת עורכים נוספים מלוח המודעות, או כתיבה מה מדברי הצד השני כן מקבלים, או משוב בונה אחר בסגנון של "המקור שלך לא בדיוק אומר את זה. אם היית מוצא מקור יותר מדויק היה על מה לדבר" או "זה ארוך מדי ומלא בפרטים שוליים. אם אתה יכול לזקק מזה רק משפט מרכזי יכול להיות כן רלוונטי לערך").
# '''תפקידם של סוגרי הדיונים''' - האנשים שבסמכותם לסגור דיון - כאשר לא הושגה הסכמה, לא קובעים מבחינת תוכן, ולהבנתיומנועים חסרי לגיטימיות להציעמלהציע רעיונות תוכן משלהם כשהםכאשר בתפקידםהם כ"סוגריבתפקיד" של סוגרי-הדיון". עליהם להכיר את כללי המיזם ולברור את המוץ מהתבן מבחינת הטיעונים שעלו בדיון. זה אומר שבסגירת הדיון הם קוראים את הנימוקים של כל הצד, מתעלמים מטיעונים שאינם מתאימים למיזם (למשל, כאלו שלא נשענים על מקורות, נשענים מדי על דעות, אינם בעלי נקודת מבט נייטרלית וכדומה), או מייחסים משקל שונה לטיעונים על פי חוזקם וחוזק המקור שעומד מאחוריהם, ולבסוף מטרתם היא לספק גרסה שלוקחת בחשבון את כל הטיעונים שהם כן רלוונטיים (למשל, כאשר יש מקורות סותרים באיכות דומה, פתרון טריוויאלי לציין בערך - "על פי X זה ככה, ועל פי Y זה אחרת"). המטרה שלהם היא לשקף כמה שאפשר את הקונצנזוס שהיה בדיון.
# בויקיפדיה האנגלית ישנם אנשים שמטרתם לסגור הדיון - לא בהכרח בעלי הרשאות מיוחדות אחרות. בדפי המדיניות מצוין שזה יכול להיות "כל עורך נייטרלי שלא היה מעורב בדיון, ומקובל על שני הצדדים". אני לא בטוח איך זה מיושם שם בפועל, אבל בעיני רוחי דמיינתי רשימה בדף מיזם ייעודי, שבה יש אנשים שקיבלו את אמון הקהילה לסגירת דיונים (נניח, מפעילים שכבר קיבלו אמון די דומה מהקהילה, לצד עורכים נוספים שהציעו מועמדותם לתפקיד הספציפי הזה וקיבלו את אמון הקהילה).
# '''כלי עזר''' - ניתן להשלים את המהלך עם סיוע של מספר כלים טכניים, למשל, לוח מודעות מיוחד עבור "סוגרי הדיונים" בו ניתן "לדווח" על דיון "תקוע", תבנית מסוימת של "דיון לא פתור" שמושכת אליה כל מי שרוצה לסייע בקידום דיונים, ואולי אפילו - רעיון מהויקיאינגליש שאי אפשר להישאר אדישים אליו - בוט שסוגר את האפשרות לתגובות ב"דיונים לא פתורים" שנמשכים למעלה מ-30 יום, כדי למנוע היגררות של אותן הטענות שוב ושוב, כשבמקביל מדווח הבוט לסוגרי-הדיונים שהגיע הזמן לסגור את הדיון.
# האנשים שבסמכותם לסגור דיון - כאשר לא הושגה הסכמה, לא קובעים מבחינת תוכן ולהבנתי חסרי לגיטימיות להציע רעיונות תוכן משלהם כשהם בתפקידם כ"סוגרי הדיון". עליהם להכיר את כללי המיזם ולברור את המוץ מהתבן מבחינת הטיעונים שעלו בדיון. זה אומר שבסגירת הדיון הם קוראים את הנימוקים של כל הצד, מתעלמים מטיעונים שאינם מתאימים למיזם (למשל, כאלו שלא נשענים על מקורות, נשענים מדי על דעות, אינם בעלי נקודת מבט נייטרלית וכדומה), או מייחסים משקל שונה לטיעונים על פי חוזקם וחוזק המקור שעומד מאחוריהם, ולבסוף מטרתם היא לספק גרסה שלוקחת בחשבון את כל הטיעונים שהם כן רלוונטיים (למשל, כאשר יש מקורות סותרים באיכות דומה, פתרון טריוויאלי לציין בערך - "על פי X זה ככה, ועל פי Y זה אחרת"). המטרה שלהם היא לשקף כמה שאפשר את הקונצנזוס שהיה בדיון.
# '''תקופת מעבר''' - אם יום אחד נלך בדרך שכזו, סביר להניח שיהיו "חבלי לידה", פרק זמן שייקח להתרגל לשינויים. כדי להקל ניתן להגדיר מראש "תקופת מעבר" של מספר שבועות בה לא יהיו חסימות/אזהרות אלא הסברים והדגמת-מדיניות בדפי שיחה.
# בויקיאינגליש ישנו לוח מודעות מיוחד עבור "סוגרי הדיונים", וישנה תבנית מסוימת של "דיון לא פתור" שמושכת אליה כל מי שרוצה לקדם את הדיון. הם מתייחסים לאפשרות לסגור דיון לתגובות (אף אוטומטית על ידי בוט!) לאחר 30 יום אם לא נפתר, כדי למנוע היגררות של אותן הטענות שוב ושוב, ולהביא את הדיון לשלב בו הוא מתקדם לטיפול של בעלי הרשאה מיוחדת לסגירת הדיון.
# '''תמרוץ לחתור לקונצנזוס''' - כל האפשרויות הללו אמורות ליצור מצב בו "פחות משתלם" להתבצר בעמדה ולקוות להשגת רוב, אלא "יותר משתלם" לנסות לחתור להסכמה לפחות על חלק מהדברים, ולהשתמש כמה שאפשר בכלים כמו הבאת מקורות איכותיים נוספים לדיון כדי להעלות את עוצמת הטענות, על חשבון פילבסטרים וטחינת מים. פעולות אלו, והידיעה שדיונים שלא ייפתרו באופן אורגני יגיעו להליך הסגירה על כל המשתמע מכך, צפויים, יש לקוות, להביא יותר דיונים לפתרונות "אורגניים". רק כאשר אלו לא יתרחשו לאחר זמן ממושך, יש טעם בסגירה של הדיון על ידי עורך חיצוני.