הגונב אחר הגנב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המווקפד (שיחה | תרומות)
שורה 17:
ואולם בספר "[[קצות החושן]]"<ref>סימן לד</ref> וכן ב"[[נתיבות המשפט]]"{{הערה|שם סק"ב}} מובא שלגונב מן הגנב אין דין גנב גם לעניין "חיוב אונסים", ואם קרה משהו לחפץ, הרי הוא פטור מלשלם.
 
מקור הדברים הוא במימרת [[רבה בר נחמני]] בתלמוד{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|סה|ב}}}}: "{{מונחון|האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקרא שוויא [[זוז]]א ולבסוף שוויא ארבעה|אדם שגזל חבית של יין מחברו, בעת הגנבה הייתה שווה זוז והתייקר מחירה לארבעה זוזים}}, {{מונחון|תברא או שתייא משלם ארבעה|שברה או שתה היין, משלם ארבעה}}, נשברה מאליה משלם זוז". דהיינו, אם נשברה שלא על ידי פעולתו, אף אם בעת השבירה הייתה שווה ארבעה זוזים משלם זוז, הואיל וחיובו בא על שעת הגנבה ובעת הגנבה הייתה שווה זוז.
 
מכאן הוכיח ה"קצות החושן" כי אין דין של גנבה נוספת בחפץ גנוב. שהרי ללא ספק קונה הגנב את החפץ לאחר הייקור בדין [[קניין חצר|חצרו של אדם קונה לו]], היינו - עצם שהותו של החפץ ברשותו מקנה לאדם את החפץ. ובכל זאת אינו חייב על החפץ הגנוב כשעת הייקור, אלא על שעת הגנבה בלבד. מוכח, טוען ה"קצות החושן", שאין מציאות דין גנבה שנית לעולם, ונטילת חפץ גנוב אינה נחשבת גנבה. אם כן פטור הגנב השני גם במקרה של אונס.