הסכם ריבנטרופ–מולוטוב – הבדלי גרסאות

[[יוסיף סטלין]], שליט ברית המועצות , חשש מההתעצמות הצבאית של גרמניה הנאצית, והעריך שברית המועצות זקוקה לפרק זמן ממושך, כדי לבנות מחדש את [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]], שנחלש בעקבות [[הטיהורים הגדולים]] שהוא ערך בצמרת הפיקוד שלו החל מ-1937, ועדיין לא היה מוכן להתמודד עם הצבא הנאצי כשווה מול שווים. הוא חשב שההסכם יעניק לבריה"מ את פסק הזמן שנדרש לארגון ולחימוש מחדש של צבאה. מעבר לחוסר המוכנות הצבאי, סטלין, שחזה באוזלת ידם של מעצמות המערב לאחר ה[[אנשלוס]] וכיבוששל אוסטריה, [[צ'כוסלובקיה|סיפוח חבל הסודטים]] וכיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הנאצים, לא סמך על שיתוף הפעולה שלהם במלחמה נגד גרמניה, בין השאר, על רקע היחסים הרעועים שלהן עם ברית המועצות עקב חששן ממהפיכה קומוניסטית. הוא חשד, שהסכם מינכן נועד להפנות את שאיפות ההתפשטות של הנאצים מזרחה, כלפי בריה"מ, והחליט לנקוט בצעד נגדי. שיקול נוסף היה הרצון להרחיב את גבולות בריה"מ מערבה, הן כדי למחוק את תוצאות [[הסכם ברסט-ליטובסק]] ו[[הסכם ריגה]], שנכפו על ההנהגה הסובייטית זמן קצר לאחר המהפכה הבולשביקית, והן כדי ליצור אזור חייץ רחב ככל האפשר בין בריה"מ לגרמניה הנאצית, למקרה של מתקפה גרמנית.