חוג הגדי (ספר) – הבדלי גרסאות

מ
הגהה, מבחינתי, מינוס שגיאות אפשריות שפספסתי, ובמיוחד מבחינת הגיהה, זהו הערך הסופי.
(תוקן)
מ (הגהה, מבחינתי, מינוס שגיאות אפשריות שפספסתי, ובמיוחד מבחינת הגיהה, זהו הערך הסופי.)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
== היסטוריה ==
=== כתיבה ===
במהלך חופשה בת שלושה שבועות מ[[וסטרן יוניון|ווסטרן יוניון]] בשנת [[1922]], כתב מילר את הרומן הראשון שלו, "כנפיים קצוצות", מחקר בעל אופי רישומי שערך על 12 שליחי ווסטרן יוניון שאיתם עבד. הואהספר מעולם לא פורסם ונותרו ממנו רק פרגמנטים, אם כי חלקים ממנו ממוחזריםמוחזרו ביצירות מאוחרות יותר, כגוןובין השאר שוחזרו והיוו חומר גלם גם ל"חוג הגדי".<ref>[[Mary Dearborn|Mary V. Dearborn]], ''The Happiest Man Alive: A Biography of Henry Miller'', New York: [[Simon & Schuster]], 1991, pp. 70-71.</ref><ref>Henry Miller (ed. Antony Fine), ''Henry Miller: Stories, Essays, Travel Sketches'', New York: MJF Books, 1992, p. 5.</ref>
 
באביב 1927 התגורר מילר בשכונת [[ברוקלין]] הייטס עם אשתו השנייה [[ג'ון מילר]] ואהובתה הלסבית, ז'אן קרונסקי. קצת קודם לכן מילר השיג עבודה חדשה במחלקת הפארקים של ניו יורק. יום אחד הוא חזר הביתה למצוא פתק מזוג הנאהבות שלקחוובו נכתב שהן לקחו סירה ועזבו לפריז. זמן קצר לאחר מכן, מילר חזר להתגורר שבור לב עם הוריו בברוקלין. לילה אחד במאי 1927 שהה מילר במשרד מחלקת הפארקים לאחר העבודה והקליד מסמך בן 32 עמודים שכינה בשם "ג'ון", ובובו סיפרכתב על הקשר ביניהם. הוא ישתמש מאוחר יותר במסמך כחומר מקור ''ל''"חוג הגדי"'','' כמו גם לטרילוגיית ה"[[הצליבה הוורודה]]". <ref>Robert Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', New York: [[W.W. Norton & Company]], 1991, pp. 153-54.</ref> בנוסף לכן מילר מחזר עבור הספר כמה סצינות מתוך הרומן השלישי שלו "לסביות מקסימות" (שלימים נודע בשם "זין משוגע"), עליו עבד בין השנים [[1928]] ו-[[1930]] ושלא פורסם עד עשור לאחר מותו ב-[[1991]].<ref>Dearborn, ''The Happiest Man Alive'', p. 118.</ref>
 
מילר החל לכתוב את "חוג הגדי", ברצינות מלאה, כלומר בכוונה לסיימו, רק לקראת סוף שנת [[1933]], כשגר בפריז. באותה תקופה פורה הוא כתב גם את "אביב שחור" כמווכמו גםכן הביא לסיום את כתיבת "[[חוג הסרטן (ספר)|חוג הסרטן]]".<ref>Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', p. 231.</ref><ref>Dearborn, ''The Happiest Man Alive'', p. 161.</ref> כבר בשלב מוקדם הואמילר התייחס ל"חוג הגדי" כ-"הספר של ג'ון". הביוגרף שלו, רוברט פרגוסון, כינה את הספר הניסיון של מילר "לשחזר בצורה כתובה ככל האפשר עבר שנעלם."<ref>Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', pp. 246-47.</ref> אף על פי שכונה "הספר של ג'ון", אשתו השנייה מהווה בעבורובעבור הספר יותר השראה מדמות ראשית של ממש ומופיעה בו רק בקצרה.<ref name="rferguson261">Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', pp. 261-62.</ref> אף על פי כן, את הספר מילר הקדיש "לה", בהתייחסו לג'ון.<ref>Dearborn, ''The Happiest Man Alive'', pp. 161, 198.</ref>
 
=== פרסום ===
"חוג הגדי" פורסם ב[[צרפת]], באנגלית, על ידי הוצאת אובליסק ב[[פברואר]] [[1939]].{{הערה|שם=rferguson261}}<ref name="mdearborn201">Dearborn, ''The Happiest Man Alive'', pp. 201-02.</ref> תרגום לצרפתית הופיע בתור ''Tropique du Capricorne'' ב[[יולי]] [[1946]]. מכירות הספר ביחד עם אלו של "חוג הסרטן" זינקו בעקבות המחלוקת סביב הצנזורה שלהם,שהופעלה כנגד כמו עםגם התלונות כנגד מילר והמו"ל שלו באשמת פורנוגרפיה.<ref>Arthur Hoyle, ''The Unknown Henry Miller: A Seeker in Big Sur'', New York: Arcade Publishing, 2014, pp. 124-25.</ref> בשנות הארבעים והחמישים, ספריו של מילר היו קשיםנדירים למציאהלמדיי ולכן יקרים. הספריםבהיותם האסוריםאסורים עפ"י חוק הם הוברחו לעיתים קרובות לארצות הברית, אם כי לעיתים קרובות גם הוחרמו על ידי המכס. בשנת [[1944]], בליוויה של אשתו השלישית ג'נינה מרתה לפסקה, מילר קרא קטעים מתוך "חוג הגדי" ומ"אביב שחור" ב[[ספריית הקונגרס]] שב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] .<ref>Hoyle, ''The Unknown Henry Miller'', p. 107.</ref>
 
בינתיים, מילר צבר דור קוראים חדש וצעיר יותר לעבודתו, בחפיפה כרונולוגית ממוזלת מבחינתו עם המהפכה המינית של שנות השישים. הוא נתפס בעיני רבים ב[[ארצות הברית]] כאביר של החופש המיני החדש ונתמךומצא שהוא נתמך על ידי דמויותרבים ספרותיותמהדמויות בולטותהספרותיות הבולטות של אותה תקופה שכללו בין השאררבים אחרים גם את המשורר [[אלן גינסברג]] וחבריו לסופרי דור הביט [[ויליאם ס. בורוז]] ו[[ג'ק קרואק]].<ref>Dearborn, ''The Happiest Man Alive'', p. 286.</ref>
 
== עלילה ==
הרומן עוסק בחוסרבהתגברות היכולת ההולכתההולגת וגוברת של מילרחוסר ולכןיכולתו סירובושל הגמורמילר להכיל ולקבל את מה שהוא ראה כסביבה העוינת של אמריקה ובעקבות זאת את הדחייה שלו מבחינה רוחנית את המדינה. הספר הוא אוטוביוגרפי אך לאאיננו נאמן לזמן כרונולוגי, ולכן קופץ בין הרפתקאותיו המתבגרות של מילר בברוקלין בשנות העשרים, זיכרונות עלשל אהבתו הראשונה, אונה גיפפורד, רומן אהבה עם המורה שלו לפסנתר בת ה-30 בעתכשהוא שהיהעצמו מתבגר בן 15, נישואיו האומללים לאשתו הראשונה ביאטריס, שנות עבודתו בחברת [[וסטרן יוניון]]<nowiki/>ווסטרן יוניון (שנקראה "The Cosmodemonic Telegraph Company" בספר) ב[[מנהטן]] בשנות העשרים, והמפגש הגורלי שלו עם אשתו השנייה [[ג'ון מילר|ג'ון]] (הידועה בספר בשם מארה), לה הוא מייחס בספר זה כמו גם ספריםבספרים אחרים את שינוי חייו שלו והפיכתו בסופו של דבר לסופר. ''[[הצליבה הוורודה]]'' מפרטת את סיפורה של ג'ון, ביתר פירוט, לאורך קרוב ל -1,500 עמודים, ומתארת בנוסף, מנקודתמבחינה אמנותית ומנקודת מבט פנימי,פנימית את הניסיון של מילר למצוא את קולו מפורשות כסופר, עד שבסוף המתואר הואמתוארת עוזבעזיבתו לפריז, שם מתחילה הפעילותההתרחשות המתוארת ב"[[חוג הסרטן (ספר)|חוג הסרטן]]".<ref>Hoyle, ''The Unknown Henry Miller'', p. 27.</ref><ref>Dearborn, ''The Happiest Man Alive'', p. 197.</ref><ref>Ferguson, ''Henry Miller: A Life'', p. 65.</ref><ref>Frank N. Magill, editor, "Tropic of Capricorn," ''Masterpieces of American Literature'', New York: Salem Press, 1993, pp. 567-69.</ref>
 
== קישורים חיצוניים ==
117

עריכות