מבצע ברברוסה – הבדלי גרסאות

במהלך שנות ה-30, עד זמן קצר מאוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ניהלה ברית המועצות מדיניות תקיפה נגד גרמניה הנאצית, והובילה את ההתנגדות לעליית הנאציזם והפשיזם באירופה, באמצעות ארגון ה[[קומינטרן]], שנשלט על ידה. היא התנגדה למדיניות הפיוס של מעצמות המערב כלפי גרמניה הנאצית, ולאחר כיבוש צ'כוסלובקיה על ידי הנאצים ניסתה ליצור ברית הגנה עם צרפת ובריטניה, שכוונה כנגד גרמניה. [[הסכם ריבנטרופ–מולוטוב]], שנחתם ערב פרוץהפלישה מלחמתהנאצית העולם השנייהלפולין, היווה תפנית חדה במדיניות החוץ הסובייטית. הוא היה תוצאה של שותפות אינטרסים זמנית בין ברית המועצות וגרמניה הנאצית, אךוחוסר האמון של סטלין ביחס לכוונות מעצמות המערב, ונכונותן להתעמת עם גרמניה הנאצית. אולם ההסכם לא יצר יחסי אמון בין [[היטלר]] ו[[סטלין]], ולא שינה את העויינות האידאולוגית הבסיסית בין הנאציזם והקומוניזם. סטלין חשש מעוצמתו של הצבא הגרמני, ופתח בתוכנית התחמשות מהירה של הצבא האדום, כדי שיוכל להתמודד מולו בתנאים שווים. היטלר מצידו חשש משאיפות ההתפשטות של ברית המועצות, לאחר שזו השתלטה על שטחים בדרום [[פינלנד]] במרץ 1940 (בעקבות ניצחונה ב[[מלחמת החורף]]), סיפחה לשטחה את [[המדינות הבלטיות]], וכבשה את [[בוקובינה]] ו[[בסרביה]] מידי [[רומניה]] בקיץ 1940.