לואי ניקולא דאבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ ←‏אחריתו: קישור שגוי
שורה 42:
דאבו הנהיג הגנה אבירית, אך חסרת תועלת, של עיר הבירה פריז בפני כוחות הקואליציה. תואריו נשללו ממנו, וכאשר חלק מפיקודיו נאסרו בעוון ביצוע פשעי מלחמה, הוא לקח אחריות על מעשיהם. הוא ניסה לשווא להגן על חברו לנשק [[מישל נה]]. בהדרגה נמוגה העוינות שלו כלפי הבורבונים, והוא השלים עם שלטונם. בשנת [[1817]] הוחזרו לו הדרגות והתארים שלו, ובשנת [[1819]] הוא התקבל כחבר ב"[[לשכת פריז]]". בשנת [[1822]] הוא מונה לראש העיר [[סאבניי-סור-אורג']], תפקיד בו החזיק במשך שנה. בנו, לואי נפוליאון, שימש גם הוא כראש העיר בין השנים [[1843]]-[[1846]]. הוא מת ב[[פריז]] ב-[[1 ביוני]] [[1823]] בגיל 53.
 
דאבו היה נשוי ללואיזה איימי ג'וליה דאבו, שהייתה אחותו של [[שארל לקלרק]] וגיסה של [[פאולין בונפרטה]]. הוא נישא לה ב-[[1801]], והיא נשארה עמו עד יום מותו. חיי הנישואים שלהם היו מאושרים, ובני הזוג היו נאמנים זה לזה למרות התקופות הארוכות שבהן לא היו יחד. היו להם שמונה ילדים, ארבעה מתוכם מתו בילדות.
 
==קישורים חיצוניים==