פסיכה (גשושית) – הבדלי גרסאות

משימת פסיכה הוצעה עבור תוכנית דיסקברי יחד עם 27 הצעות נוספות לתחרות למשימות ה-13 וה-14 של נאס"א, שנפתחה בפברואר [[2014]]. ב-30 בספטמבר [[2015]] נאס"א הכריזה על חמש הצעות שתמשכנה לשלב הסופי, ופסיכה ביניהן. ההצעות זכו בתקציב של 3 מיליון דולר כל אחת כדי לפתח תכנון משימה מעמיק ויסודי יותר.<ref>Dwayne C. Brown / Laurie Cantillo, [https://www.nasa.gov/press-release/nasa-selects-investigations-for-future-key-planetary-mission '''NASA Selects Investigations for Future Key Planetary Mission]''', NASA, Headquarters, Washington, September 30, 2015.</ref> ב-4 בינואר 2017 נבחרו [[לוסי (גשושית)|לוסי]] ( גשושית ) ופסיכה ( גשושית ), כמשימות מספר 13 ומספר 14 בהתאמה, כחלק מתוכנית דיסקברי. המשימות מתוכננות לשיגור באוקטובר [[2021]] ובאוגוסט [[2022]], בהתאמה.<ref>Dwayne Brown / Laurie Cantillo, [https://www.nasa.gov/press-release/nasa-selects-two-missions-to-explore-the-early-solar-system '''NASA Selects Two Missions to Explore the Early Solar System'''], NASA, Headquarters, Washington, January 4, 2017.</ref>

הצעות המשימה הזוכות קיבלו מימון של 450 מיליון [[דולר]] לפיתוח ובנייה של המשימה, יחד עם מימון בונוס, אם המשימות יצליחו לשלב טכנולוגיות מסוימות. משימת פסיכה מהווה חלק מתוכנית דיסקברי שכוללת משימות בעלות בינונית יחסית. עלות המשימה מוערכת בכ-760 מיליון דולר הכולל פיתוח המשימה, תפעול והמחקר המדעי לאורך המשימה. המחיר אינו כולל את עלות השיגור ועלות המיכשור החדשני והניסיוני של התקשורת האופטית ( חומרה ותפעול ).העלות הכוללת המשוערת של משימת פסיכה עד לסופה, היא כ-850 מיליון דולר, נכון לשנת [[2019]].

למשימת הגשושית פסיכה יש שישה שלבים (A-F) שנמשכים בטווח השנים 2015–20272015–[[2027]], ונכון לשנת [[2020]] המשימה בשלב C, שימשך עד ינואר 2021. שלב זה מתמקד בתכנון סופי, ייצור, הרכבה ובדיקה של תת-מערכות הגשושית.

משימת הגשושית פסיכה לאפיין, את הצורה, המבנה, ההרכב, השדהה[[שדה מגנטי]] והתפלגות המסהה[[מסה]] של האסטרואיד 16 פסיכה. המשימה תגדיל את ההבנה של תהליך היווצרות גרמי מערכת השמש והרכבם הפנימי.

* האם 16 פסיכה נוצר כגרעין [[פלנטסימל]] או נוצר כגוף העשיר במתכות, מהם אבני הבניה של כוכבי הלכת, האם פלנטסימלים שנוצרו בקרבת השמש שונים בהרכבם המרבי.

למשימת הגשושית פסיכה, מתוכננים ארבעה מסלולי הקפה עיקריים סביב האסטרואיד 16 פסיכה : מסלול הקפה ראשון - 41 הקפות לאפיון האסטרואיד במשך 56 ימים ובגובה 700 ק"מ מפני השטח בזמן 32 שעות, מסלול הקפה שני - 162 הקפות למיפוי טופוגרפי במשך 76 ימים ובגובה 280 ק"מ בזמן 11.25 שעות, מסלול הקפה שלישי - 369 הקפות למחקר כבידתי במשך 369 ימים ובגובה כ -170 ק"מ בזמן 6.5 שעות ומסלול הקפה רביעי - 585 הקפות למיפוי יסודי במשך 100 ימים ובגובה 75 ק"מ בזמן 4.1 שעות. סיום המשימה מתוכנן לאוקטובר 2027. בכדי להשיג יעדים אלה, הגשושית תישא מטען של 30 ק"ג מיכשור מדעי, הכולל ארבעה מכשירים מדעיים לחישהל[[חישה מרחוק]].

גודל הגשושית בפריסה מלאה הכולל את הגוף המרכזי המכיל את המכשירים המדעיים, אמצעי התקשורת, מערכת ההנעה ושני מערכי הפאנלים הסולאריים, הוא באורך של [[מגרש טניס]]. אורך הגשושית הוא 24.76 [[מטר]] וברוחב 7.34 מטר. גודל הגוף המרכזי הוא באורך 2.4 מטר, רוחב 2.1 מטר ובגובה 1.1 מטר. הגוף המרכזי מבוסס על שלדת לווין מדגם (SSL - 1300). המשקל היבש של המרכב הוא 1400 ק"ג. בליבת המרכב מתוכנן גליל העשוי מ[[חומר מרוכב]] [[גרפיט]] והוא האלמנט המרכזי בשילדת המבנה. הגליל מכיל שבעה מיכלים מבודדים ביריעות תרמיות, של 82 ליטר כל אחד, המכילים סה"כ 1,064 ק"ג של [[קסנון]] ל[[דחף (כוח)|דחף]] הגשושית.

מבנה הגשושית תכלול בנוסף מכשיר נסיוני הנקרא [[תקשורת אופטית בחלל העמוק]] (Deep Space Optical Communications או '''DSOC''') מבוססת טכנולוגית [[לייזר]]. השימוש בקרן ליזר צפוי לשפר את יעילות תקשורת הגשושית, פי עשרה עד פי מאה לעומת טכנולוגיה נוכחית המבוססת על [[גלי רדיו]] (Radio frequency (RF וללא צורך בהגדלת משקל מטען הגשושית. פרויקט זה מנוהל על ידי המעבדה להנעה סילונית בפסדינה, קליפורניה. האנטנה המרכזית של הגשושית היא [[אנטנה פרבולית]] בקוטרב[[קוטר]] 2 מטר המותקנת על חלקו העליון של המרכב האמצעי, והיא מיועדת לתקשורת בתדר גבוה. בנוסף לכך, מותקנות שלוש אנטנות לתדרים נמוכים. התקשורת תעשה בעזרת מגבר של 100 [[וולט]], המאפשר שידור של עד 180 קילובייט לשנייה (TWTA). תקשורת מהווה אחד מארבעת האתגרים בתכנון גשושית; תקשורת, מקור אנרגיה, ניווט והנעה.