תרומה – הבדלי גרסאות

בישראל רווחת תופעת התרומות, הן על ידי גופים והן על ידי אנשים פרטיים. שיעור העוניה[[עוני בישראל]], הגבוה בהשוואה ל[[מדינה מערבית|מדינות מערביות]] אחרות, מדגיש את הצורך של חלק מהאוכלוסיות בקבלת התרומות.

בפרט, שכיחה התופעה בחברה החרדית, הן בשיעור התורמים הגבוה והן בשיעור מקבלי התרומות.{{הערה|ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, 2016 (אוקטובר).{{Cite news|url=https://machon.org.il/שיעור-התורמים-בקרב-משקי-הבית-החרדים-גב/|title=מתן תרומות כספיות בחברה החרדית|last=|first=|date=2016-10-06|work=|newspaper=המכון החרדי למחקרי מדיניות|language=he-IL|access-date=2018-11-28|via=}}}} הנורמות הגבוהות של תרומות בחברה זו מקורן בחיוב לתרום על פי ההלכה (מצוות [[מעשר כספים|מעשר]]) כמו גם ההשקפה ההלכתית לפיה צדקה שקולה כנגד כל המצוות, והנורמות הקהילתיות-חברתיות המאפיינות חברה סגורה, כחברה החרדית.