דמוקרטיה ליברלית – הבדלי גרסאות

'''הדמוקרטיה הליברלית''' היא צורת [[ממשל]] המבוססת על [[דמוקרטיה ייצוגית]] הכוללת הגבלת כוחם ה[[פוליטיקה|פוליטי]] של הנציגים הנבחרים בה על ידי הרוב, באמצעות הכפפתו ל[[שלטון החוק]] ולערכי יסוד, במטרה להגן על [[זכויות האזרח]]. עקרונות השיטה מעוגנים לרוב ב[[חוקה]] או [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] הקובעים את ההגנה על [[זכויות אדם]] בסיסיות וכן בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות במערכת הפוליטית, המונעים ריכוז כוח רב מדי בידי רשות שלטונית אחת בלבד. הדמוקרטיה הליברלית משתדלת שלא להתערב בחייהם הפרטיים של האזרחים יותר מהדרוש והיא שמה דגש על חופש (חופש הביטוי, [[חופש דת]], [[חופש התנועה]] וכו'...)

 

הדמוקרטיה הליברלית אינה רואה בשלטון הרוב את הערך הפוליטי העליון. בדמוקרטיה הליברלית שלטון הרוב נסוג מפני ההגנה על זכויות הפרט וחירויותיו. בדמוקרטיה הליברלית הרוב, גדול ככל שיהיה, אינו יכול לפגוע בזכויותיו המוגנות של היחיד, זאת בניגוד ל[[דמוקרטיה רפובליקנית]], הרואה ב[[סקטוריאליות]] וב[[אינדיבידואליזם]] איום על המדינה, ולכן מחלישה את ההגנה על זכויות הפרט. חשש זה מפני מה שכינו [[אלכסיס דה טוקוויל]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]] "[[עריצות הרוב]]" מובטח באמצעות השילוב בין [[דמוקרטיה ייצוגית]], ובין קיומה של [[חוקה]], קיומם של [[בלמים ואיזונים]] ו[[הפרדת הרשויות]] המאפיינים את הדמוקרטיה הליברלית.

 

==מאפיינים==

הדמוקרטיה הליברלית מאופיינת לרוב ב[[זכות הצבעה]] לכל, המעניקה לכל [[אזרחות|אזרח]] בוגר את הזכות לבחור נציגים ולהיבחר כנציג בחלק מרשויות השלטון, ללא הבדל [[גזע (אדם)|גזע]], [[מגדר]] או בעלות ב[[קניין]]. עם זאת, בעבר היו שיטות משטר המוגדרות כדמוקרטיה ליברלית שבהן הוגבלה זכות ההצבעה לנשים, לחסרי רכוש, או למיעוטים אחרים. גם בדמוקרטיות ליברליות כיום מועלות דרישות שמשמעותן בפועל צמצום של זכות ההצבעה, ולמשל הדרישה, הקיימת ב[[ארצות הברית]] להליך רישום הקודם להצבעה. מרכיב חשוב בדמוקרטיה הליברלית הוא כי קבלת ההחלטות הפוליטית נקבעת לא על ידי כלל האזרחים, אלא על ידי אלו שבחרו להשתתף בהצבעה. בדמוקרטיה הליברלית המודרנית אחוז ניכר מבין האוכלוסייה אינו משתתף פעיל בהליך הדמוקרטי.

 

 

==מקורותיה ההיסטוריים של הדמוקרטיה הליברלית==

הדמוקרטיה הליברלית רואה את שורשיה בשלוש מסורות נפרדות, המסורת ה[[ליברליזם|ליברלית]], המסורת ה[[דמוקרטיה|דמוקרטית]] והמסורת ה[[רפובליקניזם|רפובליקנית]], שלכל אחת מהן שורשים משלה. עם [[המאה ה-18]], ב[[עידן האורות]], היו רובן הגדול של מדינות אירופה [[מלוכה אבסולוטית|מונרכיות אבסולוטיות]]. הוגים ליברלים ורפובליקנים חיפשו דרכים לתיקון המשטרים האבסולוטים, והתאמתם לרעיונות הנאורים של תקופתם. ה[[דמוקרטיה ישירה|דמוקרטיה הישירה]] המוכרת מ[[אתונה העתיקה]] נראתה כבלתי יציבה, ונתונה לגחמותיו של ההמון. יש שהאמינו שהיא מנוגדת לטבע האדם. [[תומאס הובס]] למשל, ראה בטבע האדם אנוכי מיסודו ולכן דורש מנהיג חזק, "לוויתן", שירסן ויגן על האדם מפני מלחמת הכול בכל המהווה לטענתו את המצב הקדם פוליטי, המצב ה"טבעי". [[ז'אן-ז'אק רוסו]] ראה בדמוקרטיה את שיטת הממשל היציבה פחות, וטען כי היא ניתנת ליישום רק אם בני אדם ינהגו כאלים. מחוץ למעגל ההוגים הליברלים והרפובליקנים של עידן האורות, משלו המשטרים המלוכניים אשר טיפחו את ההנחה כי זכותם של המלכים לשלוט ניתנה ישירות מן האל.

 

 

==תפוצת הדמוקרטיה הליברלית בעולם==

מספר ארגונים ומדעני מדינה עורכים רשימות של מדינות "חופשיות" ומדינות "שאינן חופשיות" בעבר ובהווה. מאלו, הידועות ביותר הן רשימות "Polity Data"{{הערה|1=[http://www.cidcm.umd.edu/inscr/polity/ Policy Data Set] {{קישור שבור|11 בנובמבר 2018}}}} והרשימות שבדו"ח [[דו"ח חירות בעולם|החירות בעולם]] של מכון המחקר האמריקני "Freedom House" - דו"ח המקובל בקרב העוסקים ב[[מחקר]] ה[[אקדמיה|אקדמי]] בתחום.{{הערה|שם=Casper|1=http://polisci.la.psu.edu/faculty/Casper/caspertufisPAweb.pdf {{קישור שבור|11 בנובמבר 2018}}}}{{הערה|שם=Giannone|1=Giannone, Diego (2010), "Political and ideological aspects in the measurement of democracy: the Freedom House case", ''Democratization'', Volume 17, Issue 1, pages 68 - 97}}{{הערה|1=Casper, Gretchen, and Claudiu Tufis. 2003. “Correlation Versus Interchangeability: the Limited Robustness of Empirical Finding on Democracy Using Highly Correlated Data Sets.” Political Analysis 11: 196-203|שמאל=כן}} ה-Economist Intelligence Unit, ארגון עסקי מבית [[האקונומיסט]], מפרסם אף הוא מדד המדרג את מדינות העולם על פי מידת הדמוקרטיות שלהן - [[מדד הדמוקרטיה]], אולם מדד זה אינו מתפרסם במסגרת אקדמית ואינו עובר תהליך של [[ביקורת עמיתים]].

 

 

==סוגים של דמוקרטיה ליברלית, ומשתנים שלטוניים בדמוקרטיה הליברלית==

לעיתים הדמוקרטיה הליברלית מורכבת על שיטת ממשל שאינה [[דמוקרטיה]] [[דה יורה]]. כך למשל המקרה עם [[בריטניה]] שהיא להלכה [[מונרכיה]], אך למעשה דמוקרטיה ליברלית, ובה שולט [[פרלמנט]] שהנציגים בו נבחרים. בבריטניה, ב[[קנדה]] ובמדינות אחרות, השליט להלכה הוא המונרך השושלתי, אך בפועל עיקרה הגדול של השררה השלטונית מצוי בידי הפרלמנט הנבחר. ישנם הסבורים כי מלוכה שושלתית גם בצורתה החוקתית המצומצמת נוגדת את הדמוקרטיה הליברלית באופן עקרוני. אחרים סבורים כי כל עוד תפקידי המונרך טקסיים, וכל עוד סדרי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית נשמרים, אין מניעה להתייחס גם ל[[מונרכיה קונסטיטוציונית|מונרכיה חוקתית]] כאל דמוקרטיה ליברלית.

 

==ביקורת הדמוקרטיה הליברלית==

===דמוקרטיה רדיקלית===

טיעונים כנגד הדמוקרטיה הליברלית מעלים תומכי שיטות דמוקרטיות רדיקליות יותר כ[[דמוקרטיה השתתפותית]], [[דמוקרטיה דיונית]] ו[[דמוקרטיה ישירה]]. ליבת הטיעון הרדיקלי היא כי השימוש במתווכים להבעת רצון העם בשיטה המבוססת על [[דמוקרטיה ייצוגית]] מביאה לכך שרצון העם, שמטרת הדמוקרטיה היא לבטאו, מוגבל באמצעות מנגנון של תיווך באמצעות נציגים, הגבלות חוקתיות ומנגנונים משפטיים. הכוח האמיתי, כך טוענים תומכי הצורות הרדיקליות של הדמוקרטיה, נמצא בדמוקרטיה הליברלית לא בידי העם, הנקרא להשמיע קולו אחת למספר שנים בבחירות, בהן אחוז ניכר ממנו אינו משתתף, אלא בידי [[אוליגרכיה]] המנציחה את שלטונה באמצעים חוקתיים. טיעון דומה מעלים חוגים [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטים]] הרואים בדמוקרטיה הליברלית מנגנון לשמירת כוחן של האליטות. צורות ישירות והשתתפותיות יותר של הדמוקרטיה, כך נטען, תבאנה לביטוי מדויק יותר של "הרצון הכללי" ושל ריבונות העם.

 

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:דמוקרטיה|ליברלית]]